ארכיון

Archive for אפריל, 2012

מה נגנו ברדיו בשנה בה נולדת

 
מה נגנו ברדיו בשנה בה נולדת, קליק על שנת הולדתך ותשמע את השירים המדהימים
מודעות פרסומת
:קטגוריותבידור, נוסטלגיה

המתנדבים 1948

מתנדבים מרחבי העולם נענו לקריאה ההיסטורית של המדינה ונרתמו להלחם במלחמת העצמאות ולעזור להשיג נשק, עודפי צבא, ואפילו מטוסים ונושאות מטוסים עבור המדינה הצעירה. אלה הם כמה מן הסיפורים שלהם.

The Volunteers: Answering the Call of History Volunteers from around the world fought in Israel's War of Independence and helped acquire weapons, army surplus, and even airplanes and aircraft carriers for the fledgling state. These are some of their stories.

 

לסיפורים נוספים ראה תולדות ישראל http://www.toldotyisrael.org

:קטגוריותשונות

טוסקה מתה באור

טוסקה מתה באור

יוסי שריד – הארץ 30.01.2012

מדוע תרצה אשה יהודייה, ניצולת שואה, ישראלית מקרית חיים, בת 96, להיקבר בבית העלמין הנוצרי בחיפה. גם למותה היא ביקשה לתת משמעות.

היא נולדה וגדלה בלבוב – לפנים בפולניה, לימים באוקראינה. למדה מוסיקה בקונסרבטוריון, ופילולוגיה גרמנית באוניברסיטה. גם הוא למד אתה, וגם החותנת שלי, פניה ורבין לבית טאובה, היתה חברתה לספסל בגימנסיה. פניה עלתה לארץ לפני המלחמה, החברה נשארה ונלכדה. משפחתה נרצחה, רק היא, אנטוניה גרובר, שרדה.

אנטוניה, שהכרתי אותה כטוסקה, חייבת את חייה לגוי אוקראיני – אז בן 24 – ששמו נסטור זנון סניאדנקו – מה יותר אוקראיני מזה. כשהנאצים הגיעו ללבוב וסגרו על היהודים בגטו, היה נסטור מסתנן ומביא אוכל. עד שעמד הגטו בפני חיסול, ואז לקח נסטור את טוסקה וחברים יהודים נוספים, והחביא אותם שנתיים בדירתו בת חדר. אפילו הוריו לא ידעו, וכשהתארחו מעת לעת – הארון היה למסתור. הכלבים הגרמנים היו יותר מסוכנים, הם אולפו לרחרח אנשים שמתחבאים.

טוסקה ונסטור – סטודנטים לשעבר ועכשיו נאהבים – נישאו לאחר המלחמה, ויחד עשו את דרכם למחנה העקורים ברוזנהיים, בוואריה. ב-1947 נולד בנם יחידם, פרדי, וכעבור שנה עלו ארצה. פרדי הוא פרדי גרובר, השם הזה נשמע לכם מוכר: הכתבות שלו בערוץ 1 על נופי אנוש וטבע הן עדיין הדבר הכי טוב שהערוץ הזה מציע.

"גרובר" – זה שם משפחתם, כי נסטור זנון סניאדנקו השיל מעליו את שמו האוקראיני, וקיבל על עצמו את שם הנעורים של אשתו. מכאן ולהבא קוראים לו יוסף, גרובר יוסף. את שמו החליף אך בזהותו החזיק, למרות שהיה בכלל אתיאיסט. הוא נשאר איש נוצרי בישראל, פקיד בחברת "פז". אלמלא היגר לכאן, בוודאי היה פרופסור לפילולוגיה במקום אחר.

יוסף מת לפני 33 שנים, האח דניאל רופאייזן ספד לו. רק לפני שש שנים קיבל את התעודה מיד ושם: "על יסוד עדויות שהובאו לפניה החליטה הוועדה לתת כבוד לנסטור זנון סניאנדקו גרובר, על אשר בשנות השואה באירופה שם נפשו בכפו להצלת יהודים נרדפים, ולהעניק לו את המדליה לחסידי אומות העולם".

טוסקה האריכה ימים, לימדה מוסיקה בקונסרבטוריון של חיפה ובשפרעם. קנתה פסנתר על חשבונה, נסעה בשני אוטובוסים, כדי ללמד תלמידים ערבים: "כשהייתי חלשה", אמרה, "מישהו נחלץ לחזק אותי. עכשיו, כשאני חזקה, גם לי יש מחויבויות".

לקראת הסוף טוסקה התעוורה. היא לא רצתה למות עיוורת, ושיכנעה את הרופאים להסיר את הקטרקט על אף גילה. לפני חודש הוסרו התחבושות ועיניה אורו. מהחלון השקיפה על הים ועל הפרחים במרפסת. לפרדי היא אמרה – "רזית, בני, וגם הצווארון שלך מקומט". וכל חברותיה לקומה השלישית בבית האבות והאמהות – שמחו ובכו.

לפני שבועיים מתה, פיקחת, משאירה את הכתובת על מצבתה: "אנטוניה גרובר, ניצלה בשואה על ידי נסטור סניאדנקו, חסיד אומות עולם". לבקשתה, נטמנה בבית הקברות של הכנסייה הקתולית בחיפה, לידו. 12 אנשים ליוו אותה, גם הכומר עבדו ונזירה היו שם. לא נישאו תפילות. "הוא הלך אחרי בחיי, ואני הולכת אחריו במותי", הסבירה את משאלתה האחרונה.

מה יפית טוסקה, מה יפית נסטור, כמה יפים הם בני האדם, כשאנשי פוליטיקה ודת לא מצליחים להפריד ביניהם, בחייהם ובמותם.

:קטגוריותשונות

הסיפור של רחל אנגלרד

רחל אנגלרד עברה במהלך השואה מחנות עבודה ריכוז ואת אושוויץ. זה הסיפור שלה והבקשה מכולנו "לזכור ולא לשכוח" – לראות עד הסוף המאד מרגש!!!
פרויקט "עומדים, זוכרים ומדברים" של עמותת דורות ההמשך שם לעצמו למטרה לקדם ביום הזכרון לשואה ולגבורה אירועי זכרון משמעותיים במקומות עבודה.

:קטגוריותשונות

Mademoiselle Andree Geulen-Herscovici

אנדרה גלן–הרשקוביצ'י, בלגית חסידת אומות העולם, השתתפה בהצלת ילדים יהודים רבים בבלגיה בימי השואה. השיר שלהלן נכתב והולחן כהוקרה לאנדרה גלן לכבוד יום הולדתה ה-90. ראה אתר יד ושם רשימת גלן.

About the Song 'Mademoiselle'

In the summer of 1942, as persecution of Belgium's Jews began, an underground Jewish group took form in cooperation with the Belgian underground and set out to rescue Jewish children by hiding them in various places around the country. The most active team consisted of twelve-women, mostly non-Jewish, who managed to hide some 3000 children. This admirable clandestine campaign was unique by the complexity of its structure and the degree of its success. The only remaining survivor from the team is Andrée Geulen, and on September 4, a great number of the children who had been hidden, celebrated her ninetieth birthday. The celebration included a screening of a DVD in which singer Keren Hadar performed a song in her honor. The song stirred a great deal of emotion.

This song, composed very shortly before the event, arose from an impulse on the part of one of the hidden children — Shaul Harel, who today is a professor of pediatric neurology.

And this is how it happened…..

One warm summer day at the Isrotel Dead Sea Hotel, the Harel family was visiting for a performance of the opera Aïda at Masada. Shaul Harel was lolling alone in the whirlpool bath. As the warm water and the complete solitude began to take effect, he wondered intensely what gift he could bring to Andrée for her birthday. "After all, she already has everything. After the war, she married a Jewish attorney, they were blessed with two daughters and with grandchildren and great-grandchildren, and to this day she is surrounded by the love of the children she rescued."

Suddenly, as to Archimedes in his warm bath, the Muse descended to him. Although he did not emerge with a mathematical equation — since mathematics was never his subject — he just as suddenly decided to write her a poem. And this is not to be taken lightly, since for many years he had written nothing but medical documentation and articles.

The warmth of the water and the atmosphere brought lines tumbling into his mind, and as if possessed, he burst into the hotel room and told his wife, Dahlia, to sit down and transcribe because otherwise the lines would "get away" from him. His wife raised her eyebrows, thinking that the desert heat had overpowered him. But she consented and soon a poem was on paper telling Andrée's story. Shaul's imagination took him further and he said that the poem should be set to music and his favorite singer, Keren Hadar, should perform it.

Since the poem was written in free verse, Dahlia worked rhymes into it. The poem was read to Keren and she was moved to tears. She said that it was suitable for setting to music and that she would like to sing it. She recommended Rafi Kadishzon, a prolific and well-known composer. Rafi heard the poem, liked it, and immediately recommended Dan Almagor, a master of the Hebrew word, to adjust the text for the music. In the end, Dan Almagor contributed greatly to the rhythm, to the refrain, and to the perfect fit of the lyrics.

All this occurred in the course of two weeks. A week later, the song was recorded, the DVD visuals were prepared, and copies were printed with graphics and with a French and English translation. Everyone who saw it was moved, and now, here it is for you……

'Mademoiselle' sung by Keren Hadar, with English translation

:קטגוריותשונות

סטיב ג'ובס בהרצאה מעוררת השראה

סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל, בהרצאה מעוררת השראה.
הנאום של סטיב ג'ובס באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005 שבו הוא מדבר על על חיים ומוות, כישלונות, והצלחות. להלן חלקו הראשון של הנאום. קישור לחלק השני מופיע בחלקו העליון של הסרטון, לקראת סיומו. לחליפין הקלק חלק 2/2

:קטגוריותשונות
%d בלוגרים אהבו את זה: