ראשי > אקטואליה > להפיל את ההליקופטר

להפיל את ההליקופטר

המגמה הבולטת בהורות היום היא "הורי הליקופטר", שלא מפסיקים לרחף מעל הילדים, לגונן ולסייע בכל אינטראקציה שלהם עם העולם. מחקרים טריים חושפים כעת את המחיר הכבד שמשלמים הילדים על חיים עם הורה שרק רוצה לעזור

קרן צוריאל הררי

02.08.12, 09:58

הנה כמה נתונים: המרכז למחקר תעסוקה של אוניברסיטת מישיגן מצא ש־31% מההורים של סטודנטים כותבים לילדים שלהם קורות חיים. 17% משתתפים איתם או במקומם בירידי תעסוקה. 12% מתאמים להם ראיונות עבודה. 9% מנהלים בשבילם את המשא ומתן על השכר במקום העבודה המיועד. 4% אפילו באים עם הילדים שלהם, בני 20 ומשהו, לראיון העבודה ומשתתפים בו איתם. הילדים, מצדם, משתפים עם זה פעולה בשמחה. מחקר של אוניברסיטת ווסט וירג'יניה מ־2010 מצא ש־86% מהסטודנטים חשבו שראוי שהוריהם ייעצו להם מה ללבוש לראיון, 30% חשבו שראוי שהוריהם יגיעו לעיר שבה מתקיים הראיון, ו־12% חשבו שראוי שהוריהם יקבעו להם ראיון עבודה, ימלאו עבורם שאלונים או ישתתפו בראיון עצמו. לפי מחקר אחר, 57% מרוצים מרמת המעורבות של הוריהם ו־28% היו שמחים שהם יהיו מעורבים אף יותר.

פסיכולוגים קוראים לזה "הורות הליקופטר" – קשר סימביוטי בין ההורים לילדים, שבו האבות והאמהות מרחפים מעל ילדיהם, מגוננים עליהם, מתערבים בכל דבר שהם עושים, מקבלים החלטות עבורם ומסירים מדרכם כל מכשול. כל ההורים רוצים להגן על ילדיהם ולעזור להם, אבל אצל הורי ההליקופטר, סגנון הורות שמתחזק בשני העשורים האחרונים, אין שום מידתיות. הם לא יכולים לסבול את המחשבה שלילד שלהם יהיה קשה. הרעיון שהוא ייכשל במשהו שובר את לבם, והשאיפה שיצליח הופכת אותם לאגרסיביים. הכוונות שלהם טובות, אבל הם עושים הכל בהגזמה: יותר מדי עוזרים, מגוננים, מכוונים, מתערבים, מנטרים, שולטים, שומרים, מחליטים, מנווטים.

אין עדיין מספיק אומדנים כמה מההורים בעשורים האחרונים הם כאלה, אבל אפשר לראות אותם בכל מקום, מנהלים את האינטראקציה של הילד עם העולם בכל גיל: מתערבים בריבים שלו בגן, בוחשים בניהול בית הספר, מתווכחים עם מורה על ציון בתיכון, מתקשרים למפקד בצבא, יושבים על רשימת הקורסים לבחירה באוניברסיטה, מנהלים לו את חשבון הבנק. רק כדי לעזור ולהקל.

אפשר להבין את הרצון הזה, בעולם תחרותי שבו הילדים נדרשים ליותר, וההורים ממוקדים באושרו של הצאצא וחרדים מפני כל סכנה גדולה או כאב קטן. אבל שורה של חוקרים מובילים חושפים כעת כי הרצון הטוב מוביל לנזק גדול: מחקרים מקיפים מהשנים האחרונות מצביעים על כך ש"הורי ההליקופטר" המתרבים מגדלים "דור של סמרטוטים" (בהשאלה מספר בנושא). צעירים נרקיסיסטים, תבוסתנים ותלותיים, שרבים מהם מאובחנים כחרדתיים ודיכאוניים. הכישורים החברתיים של ילדי ההליקופטר פגומים, כושר ההסתגלות שלהם נמוך מאוד ותחושת הקורבנות מפותחת. הם לא מסוגלים לקבל החלטות בעצמם, לחשוב בצורה יצירתית או לעשות משהו בלי הנחיות מדויקות מההורים, המורים או הבוסים שלהם. ולרובם אין שמץ של מושג שההורים שלהם, שכל כך רוצים לעזור, גם פוגעים בהם לא מעט בדרך.

צילום: מאיר אזולאי

הורים מלווים את ילדיהם, לוחמי תותחנים, בקילומטרים האחרונים של מסע הכומתה
צילום: מאיר אזולאי

להמשך הכתבה המלאה ותגובות קוראים ראה אתר כלכליסט

:קטגוריותאקטואליה
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: