ארכיון

Archive for יוני, 2019

השפלה ברבנות

השפלה ברבנות

האלמנה שנדרשה לקיים טקס חליצה כדי להינשא בשנית.

מודעות פרסומת
:קטגוריותשונות

כן, להפריד

דב הלברט
הכותב הוא מרצה למשפט עברי והיה בעבר ראש לשכת הרב הראשי לישראל

כאדם דתי חרדי אני עומד לכתוב דברים חריפים, אבל איני יכול שלא לכותבם, מתוך תחושה שהגיע הזמן לשינוי רדיקלי. לצערי, איאלץ להתמקד בחסרונות ובכישלונות ולא לעסוק ביתרונות ובהישגים. כשם שהכיבוש משחית – כפי שמודים גם אלו הרואים צורך בכיבוש – כך הפוליטיקה משחיתה את הדת. החיבור בין הפוליטיקה לדת הוא מעגל חוזר של פגיעה מוסרית ושנאת אחים. הממסד הדתי משחית את מרקם המדינה והמדינה משחיתה את רקמת הדת, וחוזר חלילה. הפתרון היחיד הבא בחשבון, לטובת הדת ולטובת המדינה, הוא לאמץ את הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית, הקובע הפרדת דת ומדינה.

איני סבור שיש אדם שחייב לממן את אמונתי. אין זה מוסרי שהציבור החילוני יממן את האברכים, או את הילודה הברוכה בקרב החרדים. אין דבר מקומם יותר מתופעה של קבלת סכום נדיב מידה של החברה החילונית, ויריקה בפניה. הציבור החרדי מתקומם נגד ערכי הציבור החילוני – הציונות, היצירה, הגיוס לצבא, השוויון בין המינים ועוד. עם זאת, אין לו היסוסים כלשהם בבואו לדרוש ולקבל מימון – שיעודד התגרות נוספת. הבה נהיה כנים. אין שום הצדקה שציבור חילוני יממן את הבזים לערכיו.

הפתרון שאני מציע הוא לטובת הדת יותר מאשר לטובת המדינה. איני רוצה להשתייך לחברה כופה. איני רוצה להשתייך לחברה שיש בה המסיתים לגזענות, ואיני רוצה להשתייך לחברה דתית כפוית טובה. כיווני מחשבה מעוותים אינם חלק מההלכה היהודית ומקורם בפרשנות מעוותת, הנובעת בעיקרה מהחיבור המאוס שבין הפוליטיקה, הממסד והדת. הקהילה היהודית בארצות הברית לא תעז לחסום רחובות ולפגוע בשוטרים בגלל פתיחת קניון בשבת. שם בוודאי לא ייצאו בעצומת רבנים הקוראת שלא למכור ולא להשכיר בתים לנוכרים.

הגיע הזמן לומר די: די למפלגות הדתיות; די לתופעה המבישה של התעסקות בתקציבים לצרכים עצמיים ובהתעלמות מהמדינה ומהעולם; די להשחתה המוסרית והאסתטית של הדת, די לכפיית חוקים על ציבור שאינו מאמין בהם.

בפרפראזה על נאומו של מרטין לותר קינג, אומר שיש לי חלום: יש לי חלום לניתוק הפוליטיקה מהדת; יש לי חלום שילד חילוני ילמד את מקורות היהדות מתוך אהבה, ולא מחשש מוצדק לתוצאות המשתקפות בחלון הראווה של הממסד הדתי; יש לי חלום להשתייך לחברה דתית חרדית מתונה ורחבת אופקים, שסיסמתה "חיה ותן לחיות".

לעתים נדמה, שתודעתה של החברה הדתית החרדית מתעצבת מתוך תחושה של נרדפות. נראה כי תחושה זאת מעניקה לה את הגדרתה ואת זכות קיומה, כאילו בראש סדר היום של הנשיא ברק אובמה או של בית המשפט העליון עומדת השאלה כיצד למגר את היהדות הדתית. מה הפלא שעם תודעה חברתית כזאת פורחות אנטישמיות ושנאת יהודים? מה היינו אנחנו חושבים על כת דתית מתנשאת, מרוכזת בעצמה, שרואה בעצמה אור לאחרים אך זורעת מחלוקת ובידול?

יש לאפשר לכל אחד, יהודי או גוי, לחיות לפי אמונתו מתוך שוויון אזרחי ומתוך הכרה אמיתית בזכויות האנושיות הנתונות לכל בני האדם שנבראו בצלם אלוקים. דבר אחד ברור, אין אופציה גרועה יותר מהחיבור בין דת לפוליטיקה.

:קטגוריותשונות

מחדל הפקרת העורף

מחדל הפקרת העורף

מערכת נאוטילוס בניו מקסיקו, ארה"ב

יוסי לנגוצקי

יוסי לנגוצקי

פורסם בהארץ בתאריך 10/06/2019

כמי שעסק שנים לא מעטות, במסגרת הצבא, בפיתוח ויישום של מערכות טכנולוגיות מתוחכמות, אני רואה חובה לעצמי להביע את חרדתי מהצפוי לנו במקרה של מלחמה. מספר הפצצות, הפגזים והטילים שיוטלו על העורף מוערך על ידי גורמי הביטחון ב–1,000–2,000 יחידות שיגור ליממה. יש להניח כי פגיעה מסיבית כזאת בעורף עלולה להשפיע על ביצועי צה"ל בחזיתות המלחמה.

שנים רבות הקדישה מערכת הביטחון לפיתוח החשוב של טילים נגד טילים בליסטיים שעשויים להיות משוגרים מאיראן (מחיר כל טיל מסדרה זאת הוא מיליוני דולרים) ושל מערכת כיפת ברזל (מחיר כל ירי בה הוא 100 אלף דולר). ואולם, נראה שמקבלי ההחלטות נרדמו בשמירה בכל הנוגע למציאת פתרונות יעילים וזולים להתמודדות עם עשרות אלפי הטילים שיומטרו על העורף במלחמה עתידית. ברור כי בכל תרחיש מלחמה, אין ולא ייתכן שיהיה בידינו מלאי מספיק להתמודדות עם כל הטילים, ומכאן שאנו עלולים להיקלע למצב שבו אנו נעדרים לחלוטין אמצעי התגוננות נגד טילי האויב.

נסראללה: "בידינו מספיק טילים מדויקים כדי לפגוע בכל מטרותינו בישראל"

קרבות אוויר: מי ישלוט בשוק יירוט הטילים – הלייזר או כיפת הברזל?

האם מתקפת הטילים הבאה תוביל את ישראל לפשיטת רגל?

מדוע זה קרה? בעבר ניסיתי לסייע (בהתנדבות) למימוש רכש מערכות לייזר רבי עוצמה נגד טילים ("נאוטילוס", "סייפ־גארד"), שפותחו בהצלחה בארה"ב על ידי חברת "Northrop Grumman" ביוזמת ישראל ובמימון (בסך 400 מיליון דולר) אמריקאי. זכיתי בתגובה בהטלת רפש מצד מערכת הביטחון, שהכריזה כי "תמיכתו של לנגוצקי וחבריו בלייזרים מונעת מאינטרסים כלכליים". כל מה שאני יכול לומר הוא, שמערכת הביטחון, מטעמים הראויים לחקירה, דחתה את הצעת חברת .N.G, שב–2007 התחייבה להציב בישראל מערכת לייזר ראשונה כבר ב–2008. עלות השמדת טיל על ידי קרן לייזר היתה אמורה להיות 2,000 דולר בלבד. .N.G, שהציעה שילוב מבצעי בהפעלת מערכות כיפת ברזל עם מערכות הלייזר שפיתחה, אף התחייבה לשלם קנסות אם לא תעמוד בפרמטרים הטכניים והמבצעיים ובלוחות הזמנים שישראל הציבה כחלק מתנאי העיסקה.

אינני יכול להחריש מול האיוולת וחוסר האחריות הכרוכות בהתעלמות רבת השנים מאופציית הלייזרים

המחדל הדרמטי הזה — ההימנעות מבחינה הוגנת של מערכות לייזר יעילות וזולות נגד טילים — יהווה בוודאי נושא מרכזי בסדר יומה של ועדת החקירה שתוקם אחרי המלחמה הבאה. חברי לעמותת "מגן העורף", שהינם, בניגוד לכל ההשמצות המכוערות, אנשים ישרי דרך, העוסקים בהתנדבות זה יותר מעשר שנים בנושא, ישמשו לבטח עדים חשובים בחקירה שתבדוק מדוע הופקר העורף ולמה לא נעשתה בחינה הוגנת של אופציית ה"לייזר".

כמי שעמד מקרוב, טרם מלחמת יום כיפורים, על איוולת הקונספציה המודיעינית, כמו גם על חוסר האחריות המדהים באי הפעלת "האמצעים המיוחדים", ולנוכח העובדה שחלפו כעשר שנים עד שמערכת הביטחון החלה לפעול ברוח המלצותי בנושא הלחימה באיום המנהרות — אינני יכול להחריש מול האיוולת וחוסר האחריות הכרוכות בהתעלמות רבת השנים מאופציית הלייזרים.

טרם אסון הריני חוזר ומתריע על כשל הטיפול בלייזרים, וממליץ לממשלה ולמערכת הביטחון לזרז את הפעילות המוגבלת בתחום זה ולפנות בבהילות לממשלת ארה"ב כדי לקבל סיוע הן בידע והן בכל הנוגע למימוש אופצייית מערכות הלייזר להגנה אפקטיבית.

הכותב הוא הוא אל"מ בדימוס. קיבל (פעמיים) את "פרס ביטחון ישראל"

:קטגוריותשונות

החייל האלמוני מדנמרק

הסיפור המסתורי של החייל האלמוני מדנמרק

אולה, עולה ותיקה מהארץ הסקנדינבית, מצאה בבית הקברות של חללי ממלחמת העולם הראשונה שם דני – ויצאה בעקבותיו למסע חייה. כתבתו של אסף פוזיילוב, כאן11 "השבוע" 07.06.19.

:קטגוריותשונות
%d בלוגרים אהבו את זה: