ראשי > שונות > מחדל הפקרת העורף

מחדל הפקרת העורף

מחדל הפקרת העורף

מערכת נאוטילוס בניו מקסיקו, ארה"ב

יוסי לנגוצקי

יוסי לנגוצקי

פורסם בהארץ בתאריך 10/06/2019

כמי שעסק שנים לא מעטות, במסגרת הצבא, בפיתוח ויישום של מערכות טכנולוגיות מתוחכמות, אני רואה חובה לעצמי להביע את חרדתי מהצפוי לנו במקרה של מלחמה. מספר הפצצות, הפגזים והטילים שיוטלו על העורף מוערך על ידי גורמי הביטחון ב–1,000–2,000 יחידות שיגור ליממה. יש להניח כי פגיעה מסיבית כזאת בעורף עלולה להשפיע על ביצועי צה"ל בחזיתות המלחמה.

שנים רבות הקדישה מערכת הביטחון לפיתוח החשוב של טילים נגד טילים בליסטיים שעשויים להיות משוגרים מאיראן (מחיר כל טיל מסדרה זאת הוא מיליוני דולרים) ושל מערכת כיפת ברזל (מחיר כל ירי בה הוא 100 אלף דולר). ואולם, נראה שמקבלי ההחלטות נרדמו בשמירה בכל הנוגע למציאת פתרונות יעילים וזולים להתמודדות עם עשרות אלפי הטילים שיומטרו על העורף במלחמה עתידית. ברור כי בכל תרחיש מלחמה, אין ולא ייתכן שיהיה בידינו מלאי מספיק להתמודדות עם כל הטילים, ומכאן שאנו עלולים להיקלע למצב שבו אנו נעדרים לחלוטין אמצעי התגוננות נגד טילי האויב.

נסראללה: "בידינו מספיק טילים מדויקים כדי לפגוע בכל מטרותינו בישראל"

קרבות אוויר: מי ישלוט בשוק יירוט הטילים – הלייזר או כיפת הברזל?

האם מתקפת הטילים הבאה תוביל את ישראל לפשיטת רגל?

מדוע זה קרה? בעבר ניסיתי לסייע (בהתנדבות) למימוש רכש מערכות לייזר רבי עוצמה נגד טילים ("נאוטילוס", "סייפ־גארד"), שפותחו בהצלחה בארה"ב על ידי חברת "Northrop Grumman" ביוזמת ישראל ובמימון (בסך 400 מיליון דולר) אמריקאי. זכיתי בתגובה בהטלת רפש מצד מערכת הביטחון, שהכריזה כי "תמיכתו של לנגוצקי וחבריו בלייזרים מונעת מאינטרסים כלכליים". כל מה שאני יכול לומר הוא, שמערכת הביטחון, מטעמים הראויים לחקירה, דחתה את הצעת חברת .N.G, שב–2007 התחייבה להציב בישראל מערכת לייזר ראשונה כבר ב–2008. עלות השמדת טיל על ידי קרן לייזר היתה אמורה להיות 2,000 דולר בלבד. .N.G, שהציעה שילוב מבצעי בהפעלת מערכות כיפת ברזל עם מערכות הלייזר שפיתחה, אף התחייבה לשלם קנסות אם לא תעמוד בפרמטרים הטכניים והמבצעיים ובלוחות הזמנים שישראל הציבה כחלק מתנאי העיסקה.

אינני יכול להחריש מול האיוולת וחוסר האחריות הכרוכות בהתעלמות רבת השנים מאופציית הלייזרים

המחדל הדרמטי הזה — ההימנעות מבחינה הוגנת של מערכות לייזר יעילות וזולות נגד טילים — יהווה בוודאי נושא מרכזי בסדר יומה של ועדת החקירה שתוקם אחרי המלחמה הבאה. חברי לעמותת "מגן העורף", שהינם, בניגוד לכל ההשמצות המכוערות, אנשים ישרי דרך, העוסקים בהתנדבות זה יותר מעשר שנים בנושא, ישמשו לבטח עדים חשובים בחקירה שתבדוק מדוע הופקר העורף ולמה לא נעשתה בחינה הוגנת של אופציית ה"לייזר".

כמי שעמד מקרוב, טרם מלחמת יום כיפורים, על איוולת הקונספציה המודיעינית, כמו גם על חוסר האחריות המדהים באי הפעלת "האמצעים המיוחדים", ולנוכח העובדה שחלפו כעשר שנים עד שמערכת הביטחון החלה לפעול ברוח המלצותי בנושא הלחימה באיום המנהרות — אינני יכול להחריש מול האיוולת וחוסר האחריות הכרוכות בהתעלמות רבת השנים מאופציית הלייזרים.

טרם אסון הריני חוזר ומתריע על כשל הטיפול בלייזרים, וממליץ לממשלה ולמערכת הביטחון לזרז את הפעילות המוגבלת בתחום זה ולפנות בבהילות לממשלת ארה"ב כדי לקבל סיוע הן בידע והן בכל הנוגע למימוש אופצייית מערכות הלייזר להגנה אפקטיבית.

הכותב הוא הוא אל"מ בדימוס. קיבל (פעמיים) את "פרס ביטחון ישראל"

מודעות פרסומת
:קטגוריותשונות
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: