ארכיון

Archive for the ‘אקטואליה’ Category

מה שמחכה לנו

מה שמחכה לנו

סימה קדמון

19.03.21 ידיעות אחרונות

בנימין נתניהו

מי ששאל את עצמו מה מחכה לנו כאן בבוקר שאחרי הבחירות, יכול היה למצוא רמז לכך בדבריו של יו"ר הכנסת. ביום רביעי אמר יריב לוין שאין לו אמון בוועדת הבחירות המרכזית.

אל תחפשו פה פליטת פה או התבטאות לא מוצלחת. מדובר בתחילתו של מסע דה־לגיטימציה לתוצאות הבחירות, במקרה שנתניהו יפסיד. וכשהדברים האלה נשמעים אחרי ציוצים דומים של מקורבי ראש הממשלה – אין מנוס מלראות ביו"ר הכנסת שליח של נתניהו. מי שמאשר את זה הוא זאב אלקין, חבר קרוב של לוין ושותף שלו בעבר ללא מעט אינטריגות, היום ברשימת "תקווה חדשה" של גדעון סער. ההשתעבדות הזאת של לוין לנתניהו עצובה מאוד, אומר אלקין. אין לי ספק שאלו מסרים שמגיעים מנתניהו, שעושה אישית תדרוכים לכל מי שעולה להתראיין בזמן קמפיין. אין מסרים לא מתואמים, הוא אומר.

גם ליברמן משוכנע שהאיש שאמור להיות הכי ממלכתי, לייצג את כל ההסכמות ולהתעלות מעל כל המחלוקות — מכשיר את "מהלך הקפיטולי", כדברי ליברמן, שראינו אחרי הבחירות בארה"ב. אם נתניהו לא יזכה, הוא אומר, הוא ידאג ליצור אנרכיה מוחלטת. אני מציע שכבר עכשיו ידאגו קצין הכנסת וכל מי שאמון על ביטחונה לתגבר את העמדות. האנשים האלה, תומכי נתניהו, לא בוחלים בשום אמצעי וינסו לגרום לשיבוש גדול ולכאוס מוחלט.

אבל זה רק היבט אחד של מה שמחכה לנו. תהליך הרכבת הממשלה הולך להיות מבעית יותר מכל מה שידענו עד כה, גם אם נתניהו ביחד עם בנט יגיעו ל־61 מנדטים. בנט, החרדים, סמוטריץ' ובן־גביר — שותפיו היחידים של נתניהו – הולכים לסחוט אותו באופן הכי ציני וקר, כי כולם מבינים שאין לנתניהו ברירה. הפסל שהוצב אתמול בכיכר רבין, של נתניהו ערום ומכווץ, הוא הומאז' לנתניהו של אחרי הקמת הממשלה. תסמכו על בנט, שאחרי שייתן לנתניהו את המנדטים שלו הוא יפשוט ממנו גם את התחתונים.

גם דרעי לא מתכוון לרחם, והוא ידרוש לא פחות ממה שבנט יקבל. לסמוטריץ' כבר הובטח שאם יתאחד עם בן־גביר הוא יקבל פי שניים מכוחו האלקטורלי. ואחרי כל החגיגה הזאת הליכוד יהיה מיעוט בממשלה. לא יהיו כמעט שרים מהליכוד, ונתניהו, שאולי לא מסכים לרוטציה על ראשות הממשלה, יעשה רוטציה על תפקיד שרי הליכוד. חצי שנה לכל שר בתפקיד, 3-2 שרים על משרד אחד.

משרד המשפטים יישאר בידי הליכוד. נתניהו ימכור הכל, חוץ מאשר את המשרד הזה שיחזור כנראה לאמיר אוחנה. "גורמים" בליכוד כבר התחילו השבוע למנף בתקשורת שתיק המשפטים יישאר בליכוד, ובו בזמן הודיעה המשוריינת של הליכוד, גלית דיסטל־אטבריאן, שיום אחרי הבחירות צריך לפטר את מנדלבליט. גם כאן מותר לחשוד שהדברים נאמרו ברשות ובסמכות, כי הרי המטרה האסטרטגית היא להשתלט על מינויו של פרקליט המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה.

כדאי שאף אחד לא ישלה את עצמו: נתניהו לא ינהל את הממשלה הזאת. הוא יהיה שבוי בתוכה. בן ערובה מוחלט של בעיותיו המשפטיות. זאת לא תהיה ממשלת נתניהו. זו תהיה ממשלה של נתניהו והשותפים שלו. והמחירים יהיו גדולים: חוקים אנטי־להט"ביים, אסון כלכלי של ממשלה שאין לה יכולת להעביר רפורמות כלכליות ולהיחלץ מהמשבר הכלכלי. הקואליציה תלך על הראש של בית המשפט העליון והמערכת המשפטית. פיטורי מנדלבליט, בן־ארי ואחרים ירוקנו לחלוטין את התביעה נגד נתניהו. הכנסת תהפוך להיות זרוע של הממשלה, האיזונים של משטר דמוקרטי תקין ייעלמו. אין ביקורת, אין פיקוח. בשם ה"משילות" תשלוט כאן ממשלה ללא עכבות.

כוחם של החרדים יגדל פי כמה והם ישתלטו על עוד ועוד מוקדי כוח כמו מערכת החינוך. הכיתות בבתי הספר החילוניים ימשיכו לגדול, וכך גם התקציבים לישיבות.

הממסד הדתי יחזק את השליטה על כל תחומי חיינו: נישואים אזרחיים? מת. חנויות בשבת? חלמתם. כדורגל בשבת? הצחקתם. הפרדה מגדרית תיכנס לעוד ועוד אזורים כמו תרבות, תחבורה, ספורט. צה"ל לא יהיה צבא העם אלא צבא הנשלט בידי רבנים. חיילות בצה"ל לא יוכלו לשרת עם חיילים. הן לא יוכלו לדבר, לשיר בציבור, או למלא תפקידים משמעותיים.

המשטרה תפעיל יותר ויותר כוח נגד הפגנות, הן יפוזרו לא רק במכת"זיות אלא ברימוני הלם ובכדורי גומי. מי שאינו תומך בממשלה יתויג כבוגד (מיזנטרופ, כפוי טובה). נגד "בוגדים" תופעל אלימות. בעלי היכולת לא יישארו. טובי המוחות (רופאים, מדענים, אנשי היי־טק ואחרים) יחפשו וימצאו מקומות שיאפשרו להם חיים המתאימים לערכים שלהם.

אז כל מי שלא מתכוון ללכת להצביע — שלא יבוא אחר כך בטענות. לא כשייקחו את הכסף שלכם, לא כשיהיו פה חוקי דת איראניים, ולא כשהילדים שלכם יהפכו לאזרחים סוג ב' במדינה שבזה לערכים שלכם. נתניהו הבטיח ממשלת ימין מלא־מלא. הוא רק לא אמר — ממשלת ימין קיצוני מלא־מלא. אבל זה מה שמחכה לנו.

זו לא גזירת גורל. אם הציבור שלא רוצה את המשך שלטונו של נתניהו יצביע למפלגות שבוודאות לא יילכו איתו – לא יהיו לו 61 מנדטים. אבל זה לא יקרה אם הציבור המיואש יישאר בבית. צריך לזכור — הציבור של מתנגדי נתניהו גדול יותר. אם הוא יגיע לקלפי, הוא ינצח.

ומדובר בהזדמנות חד־פעמית: זו הפעם הראשונה שיש כוח בימין שמחויב לחלוטין להחלפת.

:קטגוריותאקטואליה

ככה לא תישאר לנו מדינה

את רוב הנטל הכלכלי והצבאי יישאו בקרוב רק 30% מהציבור בישראל. ככה החברה הזאת לא תשרוד – חברתית או ביטחונית. מי תפתור את זה? ממשלת אחדות של הימין, המרכז והשמאל

יובל דיסקין (יובל דיסקין הוא ראש שב"כ לשעבר)

פורסם: 19.02.21 Ynet

יובל דיסקין

הבחירות שוב מתקרבות, ועולם כמנהגו נוהג. אנחנו ממשיכים להתלהב מיכולתו של הנאשם לשטות בנו ללא הנד עפעף, או להתפעל מסכלותו הפוליטית של בני גנץ ומהבטחות הסרק של הכוכבים החדשים-ישנים. אולם מה כל זה אומר עלינו, הבוחרים? מדוע אנחנו תקועים כצופים בעל-כורחנו במופע הפוליטי הזול הזה, במקום לדרוש בנחרצות טיפול בשאלה האסטרטגית-קיומית שמשבר הקורונה המחיש עד כמה היא אקוטית: האם למדינת ישראל יש את הלכידות החברתית, את החוסן הכלכלי ואת העוצמה הצבאית-ביטחונית שיבטיחו את קיומה בעוד שנות דור?

אני לא מדבר על איום הגרעין האיראני, הטילים של חיזבאללה, או האיסלאם הפונדמנטליסטי הקיצוני. אני מדבר על המגמות הדמוגרפיות, החברתיות והכלכליות שכבר משנות את מהותה של המדינה ועתידות לסכן את קיומה בעוד שנות דור אחד.

הפילוג בעם הולך ומעמיק, השסע בין הימין לשמאל הפך לדומיננטי הרבה יותר מאשר השסע בין יהודים לערבים, חוסר האמון במערכות השלטון המרכזיות גובר והולך, השחיתות פושה במערכות השלטון המקומי והארצי, הסולידריות החברתית נמוכה ביותר, המנהיגות שלנו חסרת דוגמה אישית, הערכים של רבים מאיתנו הם פרי מוחו הקודח של הוגה הדעות מיקי זוהר: כוח, כסף וכבוד. ולקינוח, מסתבר כי המעצמה האזורית ששמה מדינת ישראל אינה מסוגלת למשול על אזורים רבים בשטחה הריבוני, בין אם בנגב, בגליל, בירושלים או בבני ברק.

בואו ניקח את המגמות הללו ונתבל אותן בעובדות ובנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עד מהרה נגלה כי בעוד כ-40 שנה כמחצית מאזרחי המדינה יהיו חרדים וערבים. חשוב שנבין מה משותף לשתי אוכלוסיות אלו כיום, ומדוע עתידן יעצב את דמותה של המדינה וישפיע על יכולתה להתקיים בעוד 30 או 40 שנה.

ממשלות ישראל שפכו על האוכלוסיות החרדית והערבית תקציבים לא מבוטלים, לעיתים מתוך שיקולים פוליטיים ולעיתים מסיבות אחרות, אך ללא תכנון אמיתי ארוך טווח

מדובר בשתי קבוצות אוכלוסייה שמוזנחות על ידי ממשלות ישראל השונות לאורך שנים. שתי הקבוצות אינן משולבות מספיק ביחס לגודלן בכלכלה הישראלית, וכפועל יוצא שתיהן בעלות רמת הכנסה נמוכה. בנוסף, שתיהן אינן נושאות כמעט בנטל השירות הצבאי/לאומי/חברתי, ובשתיהן רווחות מגמות אנטי-ציוניות. לבסוף, על שתיהן מדינת ישראל הולכת ומאבדת את המשילות.

לתוך הוואקום המשילותי בחברה החרדית חדרו פלגים קיצוניים, וכפי שראינו במהלך משבר הקורונה הם קובעים את סדר היום ברחוב החרדי. את הריק השלטוני בחברה הערבית מילאו ארגוני פשיעה אלימים, שממררים את חיי התושבים, גובים דמי חסות מכל מי שאפשר ושופכים דם רב ברחובות הערים והכפרים.

ממשלות ישראל, ובהן גם ממשלת נתניהו, שופכות על אוכלוסיות אלו תקציבים לא מבוטלים, לעיתים מתוך שיקולים פוליטיים ולעיתים מסיבות אחרות, אך ללא תכנון אמיתי ארוך טווח. לכן הכסף הזה אינו זורם למקומות הנכונים, והמצב רק הולך ומחמיר. באם ממשלות ישראל הבאות לא ינקטו מייד בפעולות משמעותיות שישנו את המגמות הללו – השלכותיהן תהיינה הרסניות לחברה ולמדינה.

האם אתם מאמינים שמדינה שיותר ממחצית מהאוכלוסייה שלה היא תלותית ולא משתתפת בנשיאה בנטל תוכל לעמוד מול האיומים השונים באזור הקשוח בו אנו נמצאים?

בואו ננסה לחשוב מה יאפיין בעתיד הלא רחוק את שאר האוכלוסייה במדינת ישראל, זו שאינה נמנית עם קבוצות החרדים או הערבים. מדובר בשבטים מרובי זהויות: חילונים, מסורתיים, דתיים לאומיים, חרד"לים, מזרחים ואשכנזים. ביניהם אנשי המעמד הבינוני, עשירים וגם אוכלוסיות פריפריה מוחלשות היסטורית, שיתקשו לשאת בנטל העודף כתוצאה מאי-השתתפותם של החרדים והערבים בכלכלה ובחברה הישראלית.

את רוב נטל המיסים, את חובת השירות הצבאי, את השירות הלאומי או החברתי, את שירות המילואים בצה"ל ואת כלכלת המדינה יצטרך לשאת בעוד כ-30 שנה בערך שליש מהציבור בישראל.

ברור שזה בלתי אפשרי. לא צריך להיות מומחה על מנת להבין כי החברה הישראלית לא תוכל לשרוד כלכלית, חברתית, וגם ביטחונית במצב הזה. חמור מכך, רבים יעדיפו לחיות במקומות אחרים בעולם ולא במדינה בה חלוקת הנטל כבר היום אינה שוויונית, כשבעתיד תתחלק המדינה בין פראיירים לתלותיים.

האם אתם מאמינים שמדינה שיותר ממחצית מהאוכלוסייה שלה היא תלותית ולא משתתפת בנשיאה בנטל תוכל לעמוד מול האיומים השונים באזור הקשוח שבו אנו נמצאים? האם אתם מאמינים כי נצליח לשרוד בזכות רצונם של שכנינו בשלום, או שאתם באמת מוכנים להטיל את יהבכם על תפילותיהם לריבונו של עולם של אחינו החרדים? או שאולי נצליח לשרוד בזכותם של רבים המתעלמים מהכל ומתמכרים רק לכאן ולעכשיו?

אני משוכנע כי ברור לרבים מתוכנו כי אם לא ניקח את עצמנו בידיים, עכשיו, נאבד זמן יקר ואולי גם נאבד את המדינה שלנו בעוד דור אחד מהיום.

איננו יכולים לבוא בטענות רק לפוליטיקאים שלנו, משום שזו קודם כל בעיה של האזרחים. אנחנו אלו שרצים כל כמה חודשים לקלפיות להצביע מחדש למפלגות חלולות ולמנהיגים שעוסקים בדברים הפחות חשובים. אנחנו הבוחרים מאפשרים לפוליטיקאים להוביל אותנו בעיניים פקוחות אל התהום הפעורה במרחק של דור אחד בלבד מאיתנו.

אסור שממשלת אחדות כזו תהא תלויה במפלגות החרדיות או הערביות, אבל חשוב שגם הן ישתתפו בה, במטרה להשפיע על התוכניות ועל התקציבים שיידרשו על מנת לשנות כיוון

האם ניתן להימנע מנפילה לתהום הזו? אפשרי בהחלט. אולם מדובר בתהליכים ארוכי טווח שחייבים להתחיל להניע עכשיו, על מנת להשיג תוצאות של ממש בעוד 30 שנה. על כן, על מפלגות הימין, המרכז והשמאל להסכים ביניהן באופן מיידי שהטיפול בחוליים החברתיים והכלכליים שלנו מבית חייב להימצא בסדר העדיפות העליון.

לצורך זה חייבת לקום ממשלת אחדות חזקה ורחבה, בה יהיו שותפות מפלגות הימין, המרכז והשמאל. אם לא תקום ממשלה כזו, זו לא תהיה אשמת הנאשם מבלפור. זו תהיה בעיקר אשמת לפיד, סער ובנט. מכיוון שכמו שנראה כרגע יהיה ביכולתם להוביל להקמת קואליציה ששמה את עתידם של אזרחי ישראל ואת קיומה של מדינת ישראל לפני הכל.

אסור שקואליציה כזו תהא תלויה במפלגות החרדיות או הערביות, אבל חשוב שגם הן ישתתפו בה, במטרה להשפיע על התוכניות ועל התקציבים שיידרשו על מנת לשנות כיוון. הקמת קואליציה סחיטה הזקוקה למפלגות שמייצגות ציבור שמקדש את התלות גורמת נזקים חמורים ביותר למדינה. לכן אנו חייבים קואליציה חזקה ובלתי תלותית שתוביל תוכניות כלכליות, חברתיות וגם חינוכיות. תוכניות אלו חייבות לשלב את המנהיגות המקומית-מוניציפלית וחייבות לכלול תמריצים חיוביים שיעודדו את סגירת הפערים, שיגבירו את ההשתלבות בתעסוקה, שיעודדו את לימודי מקצועות הליבה ויצמצמו את תשלומי ההעברה המעודדים פרזיטיות.

במקביל, צריך לעודד מעסיקים וחברות להעביר לפחות חלק מפעילותן לפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות במטרה לשלב את האוכלוסיות המוחלשות בכלכלה הישראלית.

היעד של מדינת ישראל חייב להיות ברור – מדינה ללא עוני, בה כל החברה הישראלית על כל רבדיה, בכל מקומות מושבה, מתפרנסת בכבוד, מגלה סולידריות חברתית עמוקה, משתתפת בנשיאת הנטל הלאומי וגם נהנית מפירות התוצר הלאומי.

זו תהיה מדינה שבה אין פראיירים וגם אין בה תלותיים. מדינה שדואגת לאזרחיה ולא למנהיגיה. זו תהיה פשוט מדינה בת-קיימא. מדינה בריאה. מדינה שהדור הנוכחי לא רק ייהנה ממנה, אלא יעביר אותה באופן אחראי לידי הדור הבא.

כל מה שעלינו לעשות זה לבחור בחוכמה.

:קטגוריותאקטואליה

מדינה בתוך מדינה

ראש עיריית ערד ניסן בן חמו מסביר איך נלחמים בענקים ומשנים סדרי עולם.

כלכליסט – כתבה מתאריך 06.02.2021 מאת דיאנה בחור ניר.

הצתת החנות החרדית בערד

"החרדים מתנהלים כמדינה בתוך מדינה • זה צמח בגלל חוסר משילות וחוסר כבוד, נחשפנו במערומינו • החוזה בין הקהילה החרדית לשלטון צריך להיחתם מחדש • השיטה פשוטה: מוסד מפר הנחיות? אין כסף"
הקלק כאן להמשך…

:קטגוריותאקטואליה

קרע בחברה החרדית

הרב דב הלברטל, חרדי, ראש לשכת הרב הראשי לישראל לשעבר.

הרב דב הלברטל מדבר נגד התנהגות החרדים בזמן הקורונה.

:קטגוריותאקטואליה

כל האמת

Religion-Politics

דב הלברטל, חרדי, מרצה למשפט עברי, בעברו ראש לשכת הרב הראשי לישראל:

"כאדם דתי חרדי אני עומד לכתוב דברים חריפים, אבל איני יכול שלא לכותבם, מתוך תחושה שהגיע הזמן לשינוי רדיקלי. לצערי, איאלץ להתמקד בחסרונות ובכישלונות ולא לעסוק ביתרונות ובהישגים. כשם שהכיבוש משחית – כפי שמודים גם אלו הרואים צורך בכיבוש – כך הפוליטיקה משחיתה את הדת. החיבור בין הפוליטיקה לדת הוא מעגל חוזר של פגיעה מוסרית ושנאת אחים. הממסד הדתי משחית את מרקם המדינה והמדינה משחיתה את רקמת הדת, וחוזר חלילה. הפתרון היחיד הבא בחשבון, לטובת הדת ולטובת המדינה, הוא לאמץ את הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית, הקובע הפרדת דת ומדינה.

איני סבור שיש אדם שחייב לממן את אמונתי. אין זה מוסרי שהציבור החילוני יממן את האברכים, או את הילודה הברוכה בקרב החרדים. אין דבר מקומם יותר מתופעה של קבלת סכום נדיב מידה של החברה החילונית, ויריקה בפניה. הציבור החרדי מתקומם נגד ערכי הציבור החילוני – הציונות, היצירה, הגיוס לצבא, השוויון בין המינים ועוד. עם זאת, אין לו היסוסים כלשהם בבואו לדרוש ולקבל מימון – שיעודד התגרות נוספת. הבה נהיה כנים. אין שום הצדקה שציבור חילוני יממן את הבזים לערכיו.

הפתרון שאני מציע הוא לטובת הדת יותר מאשר לטובת המדינה. איני רוצה להשתייך לחברה כופה. איני רוצה להשתייך לחברה שיש בה המסיתים לגזענות, ואיני רוצה להשתייך לחברה דתית כפוית טובה.. כיווני מחשבה מעוותים אינם חלק מההלכה היהודית ומקורם בפרשנות מעוותת, הנובעת בעיקרה מהחיבור המאוס שבין הפוליטיקה, הממסד והדת. הקהילה היהודית בארצות הברית לא תעז לחסום רחובות ולפגוע בשוטרים בגלל פתיחת קניון בשבת. שם בוודאי לא ייצאו בעצומת רבנים הקוראת שלא למכור ולא להשכיר בתים לנוכרים.

הגיע הזמן לומר די: די למפלגות הדתיות; די לתופעה המבישה של התעסקות בתקציבים לצרכים עצמיים ובהתעלמות מהמדינה ומהעולם; די להשחתה המוסרית והאסתטית של הדת, די לכפיית חוקים על ציבור שאינו מאמין בהם.

בפרפראזה על נאומו של מרטין לותר קינג, אומר שיש לי חלום: יש לי חלום לניתוק הפוליטיקה מהדת; יש לי חלום שילד חילוני ילמד את מקורות היהדות מתוך אהבה, ולא מחשש מוצדק לתוצאות המשתקפות בחלון הראווה של הממסד הדתי; יש לי חלום להשתייך לחברה דתית חרדית מתונה ורחבת אופקים, שסיסמתה "חיה ותן לחיות".

לעתים נדמה, שתודעתה של החברה הדתית החרדית מתעצבת מתוך תחושה של נרדפות. נראה כי תחושה זאת מעניקה לה את הגדרתה ואת זכות קיומה, כאילו בראש סדר היום של הנשיא ברק אובמה או של בית המשפט העליון עומדת השאלה כיצד למגר את היהדות הדתית. מה הפלא שעם תודעה חברתית זאת פורחות אנטישמיות ושנאת יהודים?? מה היינו אנחנו חושבים על כת דתית מתנשאת, מרוכזת בעצמה, שרואה בעצמה אור לאחרים אך זורעת מחלוקת ובידול?

יש לאפשר לכל אחד, יהודי או גוי, לחיות לפי אמונתו מתוך שוויון אזרחי ומתוך הכרה אמיתית בזכויות האנושיות הנתונות לכל בני האדם שנבראו בצלם אלוקים. דבר אחד ברור, אין אופציה גרועה יותר מהחיבור בין דת לפוליטיקה".

:קטגוריותאקטואליה

תוכנית המאה של הנשיא טראמפ

נשיא ארה"ב חשף את התוכנית, שעיקריה הכרה בהתנחלויות ומשא ומתן של ארבע שנים. תוכנית שבסוף דרכה אם ימולאו תנאיה – תוקם מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. מתוך חדשות הערב בערוץ כאן 28.01.20

להלן הנאום שנשא הנשיא טראמפ באירוע המיוחד בבית הלבן…

:קטגוריותאקטואליה

?Why Don't You Support Israel

Israel is one of the most free and most prosperous countries in the world. Not only is Israel a booming economy and a wellspring of innovation, it is the only democracy in the Middle East. So why is it so controversial to support the Jewish state? Stephen Harper, the 22nd Prime Minister of Canada, lays out several fundamental truths about America’s most critical ally.

:קטגוריותאקטואליה

קריאת השכמה

את התועבה של סמוטריץ' ואשל אעצור בגופי

באמצעות חלאת ה"חסינות-התגברות" יהפכו אותנו העו"ד מקדומים והמורשע מלשכת נתניהו לאוסף שבטים עוינים במדינת עולם שלישי מושחתת ורקובה. ואז אולי אשכב על כביש 1 ואעצור את התנועה. ואולי גם אתם

פורסם:  Ynet 19.05.19

בצלאל סמוטריץ' (צילום: רפי קוץ)

אוטוטו השר בצלאל סמוטריץ'. שף קטן ופעלתן(צילום: רפי קוץ)

 

מבשלי הצפרדעים

שני מאסטר-שפים זריזים מבשלים עכשיו שתי צפרדעים כאן בארץ. צפרדע אחת רעילה ומסוכנת, והשנייה טובה ומסכנה. הצפרדע הרעה היא קומבינת ה"חסינות-התגברות" שאיתה תקום בקרוב הקואליציה החדשה. למרבה ההפתעה, דווקא שפים מן הציונות הדתית מבשלים לנו את הצפרדע הזאת.

מטעם איחוד מפלגות הימין – השף בצלאל סמוטריץ', שר לעתיד, שיודע היטב את מלאכתו. הוא בוגר לימודי משפטים במסלול אברכים, תורתו הייתה אומנותו, והוא גם הומופוב מוצהר ("יש לי פנטזיות מיניות שאני לא יכול לממש"). ומטעם הליכוד – השף נתן אשל, ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, שהורשע, ננזף, והורחק לצמיתות משירות המדינה בעסקת טיעון ("צילמתי אותה צילומים לא מקובלים").

שני השפים לא נחים לרגע. הקשבתי לראיון עם סמוטריץ' בשבוע שעבר ברדיו, והתפעלתי מן הרהיטות שבה דיבר על "משילות", על הפרדת רשויות, על ערכים ועל דמוקרטיה. הקשבתי ולא האמנתי: השף הקטן והפעלתן הזה טובל ושרץ בידו.

השף נתן אשל, לעומתו, מבוגר ושקט הרבה יותר. אצלו מדברים מעשיו ולא פיו. האם ייתכן ששני השפים האלה הם פניה החדשות של הציונות הדתית?

לא מייצגים את הציונות הדתית

לדעתי לא. סמוטריץ' ואשל לא מייצגים את רוחו של הציבור הדתי-לאומי, כשם שיגאל עמיר לא מייצג אותו. נציג נאמן לציבור הגדול והערכי הזה הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שגינה בחריפות ובאומץ את הצפרדע המסריחה של סמוטריץ'. אבל רובינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, יושב עכשיו עם כולנו ביציע, בזמן שסמוטריץ' ואשל מבשלים במרץ מאחורי הקלעים.

שני השפים מקווים שנבלע את הצפרדע שלהם בהיסח הדעת, בחסות האופוריה של האירוויזיון, הרעש של המו"מ הקואליציוני, והעייפות של ראשית הקיץ. אבל זה לא יקרה. הצפרדע הזאת לא תעבור. תכף אסביר מדוע היא לא תעבור, ומדוע זה בכלל לא קשור לנתניהו. אבל בינתיים – מתבשלת כאן בארץ עוד צפרדע.

צפרדע תמימה וטעימה

הצפרדע השנייה, החביבה והמסכנה, שגם אותה מבשלים עכשיו שני המאסטר-שפים, היא בעצם אנחנו, אלה שתורתם אינה אומנותם. אנחנו, הישראלים הדתיים, המסורתיים והחילונים שעובדים למחייתם, משלמים מסים, הולכים למילואים ושומרים גם על הארץ וגם על החוק. מה? אנחנו? צפרדע? כן, ועוד איך. אנחנו צפרדע תמימה ומסכנה.

מספרים שכאשר שף מבשל צפרדע, הוא חייב לוודא שהיא תגיע חיה לסיר ותשיב את נשמתה רק תוך כדי הבישול. ככה היא הכי טעימה לצרפתים. עניין של טעם. לכן השף מכניס את הצפרדע לסיר כשהמים עוד קרים, ומחמם את המים לאט. כל כך לאט, שהצפרדע לא שמה לב שהחום עולה. היא שוחה לה בכיף בתוך הסיר ונהנית מן האירוויזיון, מכוכב נולד, וממאסטר-שף, עד שנהיה חם מדי ומאוחר מדי – ואז היא מתה. בתיאבון. ושאפו לשפים סמוטריץ' ואשל, שמבשלים אותנו בלי מלח ובלי בושה, ומקווים שלא נעשה מזה עניין גדול.

מצב חירום לאומי

אבל זה עניין גדול. מאוד. זה מצב חירום לאומי, לא פחות. לדעתי הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו כאן בישראל הוא ששני חוקי ה"חסינות-התגברות" האלה יעברו בכנסת. זה הרבה יותר מסוכן לישראל מאיראן, ומחיזבאללה, ומחמאס, ומעוד אינתיפאדה. ולא רק אני חושב ככה.

סמוטריץ' ואשל, עם שני חוקים שהם יעבירו ברוב רגיל בכנסת, יעשו לישראל ביום אחד את מה שכל האויבים שלה מעולם לא הצליחו, ולעולם גם לא יצליחו, לעשות לה. כי שני החוקים האלה אומרים דבר פשוט מאוד: שבישראל מותר לגנוב, ובישראל מותר לקחת שוחד.

ואם חס וחלילה שני החוקים האלה יעברו כאן, בחסות האירוויזיון והקואליציה והחום של ראשית הקיץ – אז הלכה המדינה. חד וחלק. הלכה המדינה? אני לא מגזים? לא. בכלל לא. כי אם החוקים האלה יעברו, ישראל תהפוך בבת אחת לטורקיה, ובהמשך היא תהפוך גם ללבנון.

כי השף הקטן מקדומים והשף המורשע מלשכת ראש הממשלה יכולים להפוך אותנו, ביום אחד, מעם אחד – לאוסף של שבטים עוינים, שחיים במדינת עולם שלישי מושחתת ורקובה עד היסוד. ומשם אין דרך חזרה. הם יכולים לחתוך, בעזרת שני חוקים, את החוט הבלתי נראה שמחזיק את כולנו יחד בארץ הזאת, למרות חילוקי הדעות בינינו. זה החוט שבעזרתו ובשבילו יצרנו כאן, כמעט יש מאין, את אחד המקומות היפים בעולם.

אז מה אפשר לעשות?

יש הרבה מה לעשות. הנה אפשרות אחת. כותב שורות אלה גר במבשרת ציון. ביום שבו הקואליציה החדשה תנסה להעביר בכנסת בפעם הראשונה את חלאת ה"חסינות-התגברות", אקח את דגל ישראל הגדול שתלוי אצלנו במרפסת, לכבוד יום העצמאות, וארד איתו ברגל לכביש 1. כשאגיע לשפת הכביש, אתעטף בדגל כמו בטלית. ואז, מי יודע, אולי אשכב על האספלט, ואעצור בגופי את התנועה בין ירושלים לתל אביב.

אני מאמין שנהגי ישראל לא ידרסו אותי, ומאמין גם שלא אהיה היחיד. יש מצב שייצאו באותו יום אל הכבישים של הארץ הזאת עוד כמה אנשים כמוני. אולי עשרה, אולי 100, אולי מאה אלף. אם חס וחלילה יגיע היום הזה, אולי נעצור את התועבה של סמוטריץ' ואשל בגופנו. ואם חלילה הכנסת תכשיר את השרץ, ייתכן שארד שוב אל הכביש. ושוב. ללא הגבלת זמן.

מחאה לא אלימה

אני מדבר על מחאה לא אלימה, שתעצור את המדינה הזאת ברגע האחרון לפני שהיא מחליקה לתהום. מחאה לא אלימה – כי אנשים אחים אנחנו, ולעולם לא תהיה כאן יד איש באחיו. אבל תהיה כאן מחאה. חזקה, נחושה, חכמה, נועזת, ואם צריך – גם ממושכת.

אני לא נביא, לא איש פוליטי, וגם לא מנהיג המונים. אני רחוק מאוד מכל זה. מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני חננה, קצת ביישן, ומאוד יורם. אבל אני לא פחדן. יש לי נשימה ארוכה, וסבלנות, ואהבה, ואמונה. נלחמתי בלבנון וכמעט נהרגתי למען המדינה הזאת. לא פעם ולא פעמיים. אם צריך, אני מוכן להילחם שוב, למענה ולמען העתיד של הילדים שלי. גם על כביש 1, קרוב לבית. ואני לא היחיד.

בנימין נתניהו ישיבת ממשלה (צילום: אמיל סלמן)

בנימין נתניהו. הסחת דעת, ספינים וקומבינות (צילום: אמיל סלמן)

יש עוד רבים כמוני, ואין לנו ארץ אחרת. אם לא עכשיו, אימתי. הסמוטריצ'ים כבר בשלטון, והכול מתקדם לפי התוכנית שלהם. לדעתי זאת ההזדמנות האחרונה להציל את ישראל ממה שהם רוצים לעשות לה, ולא תהיה הזדמנות נוספת. אז עורו, אחים שלי. עורו כי המים כבר חמים. עכשיו זה מחאה לא אלימה – או אסון לאומי.

ומה עם נתניהו

למרבה ההפתעה, כל הסיפור הזה הוא לא על נתניהו. גם אם נתניהו ראש ממשלה טוב, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, כשהחשדות נגדו ידועים – הוא חייב להישפט מחר בבוקר על המעשים החמורים שהוא חשוד בהם, כמו כל אזרח אחר.

זה לא שמאל וימין. זה צדק ואמת, שבלעדיהם לא נשרוד כאן. ולכן, גם אם נתניהו ישנה את טעמו ויחליט פתאום להתאתרג, גם אם יכריז על הסכמתו לפתרון שתי המדינות, עם פלסטין מפורזת שבירתה ירושלים המזרחית – הוא עדיין חייב להישפט – ועכשיו – על החשדות הכבדים נגדו.

הלוואי שיימצא זכאי. הלוואי שכל כתבי האישום בטעות יסודם. ואז הוא יחזור להנהיג את המדינה בדרך שלו, שבה בחרו רוב אזרחי ישראל, ואני אעלה מכביש 1 חזרה הביתה. כי למרות שהרוב שתומך בנתניהו דחוק מאוד – הדרך שלו לגיטימית, גם אם אני באופן אישי לא מסכים איתה. אבל אם הוא יימצא אשם בדין – יקרה לו מה שקורה אצלנו לכל עבריין שמורשע בעבירת שוחד.

להחליף את השלטון ברחוב במקום בקלפי?

זה לא פוטש, לא הפיכה, וגם לא "ניסיון להחליף את השלטון ברחוב במקום בקלפי". אין לי שום כוונה להחליף את השלטון, ולא באמת חשוב לי אם ראש הממשלה ישב בכלא, או יהגר לאמריקה, או שההליך נגדו יוקפא והוא ילך הביתה לקיסריה, כמו עזר וייצמן בשעתו, ומישהו אחר מן הליכוד יחליף אותו בראשות הממשלה.

אנשים חסרי מעצורים וממולחים מנסים לבלבל אתכם בשיטתיות בעניין הזה, אז אל תתבלבלו: זה לא נתניהו, ולא הכנסת, ולא בג"ץ, ולא "משילות". זה לא הליכוד, ולא כחול לבן, ולא השמאל, והימין, והמרכז, והאליטות, וגם לא התקשורת. זה משהו אחר לגמרי, שקשה לקרוא לו בשם, אבל הוא מחזיק את כולנו יחד. ואם הוא ייחתך – אבדנו.

סוף דבר

שמתם לב שלא פניתי אל ראש הממשלה עצמו? זה כי אין טעם לדבר איתו. את נתניהו מעניין עכשיו רק דבר אחד: לא להיכנס לכלא. כל מילה שיוצאת מפיו היא רק הסחת דעת, ספינים וקומבינות. ומי אני שאאשים אותו? רק אלוהים יודע איך אני הייתי מתנהג לו הייתי במקומו. ייתכן שהייתי עושה דברים דומים.

אבל אני לא במקומו. אני במקומי. אני חי כאן, ולא אזוז מכאן. זה הכול.

אם את ואתה, שקוראים את זה, חושבים כמוני, אז תעבירו את הלינק לחברים שלכם. ואם עדיין אין לכם בבית, אז בבקשה תקנו דגל ישראל גדול. ותחכו. הלוואי שלעולם לא נצטרך לרדת אל הכבישים שלנו. אבל אם יבוא היום, אהיה שם. ואולי גם אתם. זה לא קל. הדרך אמנם ישרה אבל היא ארוכה, ואין בה קיצורים. ובכל זאת בסוף, תמיד, האמת והצדק מנצחים.

:קטגוריותאקטואליה, שונות

Born to Hate Jews

How do devout Muslims born in the West feel about Jews? How do they feel about Western values in general? Kasim Hafeez, who was raised a devout Muslim in England, explains.

:קטגוריותאקטואליה

המהפכה הצרפתית

המהפכה הצרפתית

יזהר הס במאמר בעיתון "ידיעות אחרונות" על נישואים בין דתיים בצרפת, ועל שיח השנאה החרדי נגד הזרמים הלא אורתודוקסים והטלת האחריות להתבוללות על היהדות שאינה אורתודוקסית. ידיעות אחרונות,  15/01/2017.

הקלק כאן לכתבה המלאה…

:קטגוריותאקטואליה
<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: