ארכיון

Archive for the ‘אקטואליה’ Category

סין במגמת התפשטות

סין מגלה דרך משי חדשה ומשתלטת על העולם

המעצמה הקומוניסטית מתרחבת: נשיאה החדש של סין משדרג את מהירות הרכבות, משפץ את נמלי הים ורוצה שהשוק העולמי ינוהל על-ידי סין כמעצמה. אז כיצד גורמים לכל העולם לפעול לפי חוקי הרפובליקה העממית של סין? התשובות בפנים

טל רשף Ynet 20.01.17

להמשך לחץ כאן…

JinPing1

:קטגוריותאקטואליה

מבט על גרמניה של היום

מבט על גרמניה של היום

מאת ויליאם א. גרים /  סופר יליד קולומבוס אוהיו המתגורר בגרמניה

אינני יהודי .אף אחד מבני משפחתי לא נרצח בשואה .בשבילי אנטישמיות תמיד הייתה תעלומה שאיננה תופסת את תשומת ליבי כל כך .. כמו טבח ברואנדה או כל דבר איום שקורה למישהו אחר.

אבל אני מתגורר בעיירה קטנה מחוץ לעיר מינכן ,ברחוב שהיה נקרא רחוב אדולף היטלר עד ששמו שונה במאי 1945. אני עובד במינכן ,מטרופולין נעים של יותר ממיליון תושבים, שקיסמה הבווארי נוטה לעמעם את העובדה שזאת עיר הולדתה ובירתה של התנועה הנאצית.

כל יום בדרכי לעבודה אני חולף ליד דירות שבהן היטלר התגורר, בניינים שבהם הוחלט על השמדתם של מיליוני חפים מפשע, כיכרות שבהן, שרפו ספרים, שם צעדו חילי האס.אס. ואנשים הוצאו להורג. לקרבה אל הרשע יש נטייה להטות את תשומת הלב ולתת הרגשה של מציאות פיזית של כל הכתוב על הזוועות שבוצעו בידי הנאצים ומשייעיהם.

ואז מתחילים לקרות כל מיני דברים קטנים, שבמשך הזמן מתווספים למשהו מאד מרושע.

להמשך לחץ כאן…

M_Munich2

:קטגוריותאקטואליה

התאבדותה של גרמניה

התאבדותה של גרמניה

מאת: גי מילייאר
6 בינואר, 2017

  • מתוך 1.2 מיליון המהגרים שהגיעו לגרמניה בשנים 2014 ו- 2015, רק 34,000 מצאו עבודה.
  • אנגלה מרקל הלכה להניח ורדים לבנים בזירת הפיגוע בשוק חג המולד בברלין. אלפי גרמנים עשו כמוה. רבים הביאו נרות ובכו. אולם הכעס והרצון להיאבק באיום עדיין חסרים.
  • אין דבר המיטיב לתאר את מצבה הנוכחי של גרמניה מאשר גורלה העצוב של מריה לנדנבורגר, צעירה בת 19 שנרצחה בתחילת דצמבר. כחברה בארגון סיוע לפליטים, לנדנבורגר נמנתה עם מי שקידם בברכה מהגרים בשנת 2015. היא נאנסה ונרצחה על ידי אחד האנשים שעזרה להם. משפחתה ביקשה מכל מי שרוצה לחלוק כבוד לבתם לתרום כסף לאגודות פליטים, כדי שיותר פליטים יוכלו להגיע לגרמניה.
  • החוק המגנה הסתה לשנאה התכוון, ככל הנראה, למנוע חזרה לרעיונות נאצים, אולם כיום הוא מונף כחרב על פני כל מי שמדבר בחריפות על האסלאמיזציה הגוברת של המדינה.
  • רובם הגדול של הגרמנים אינם רוצים להבין שגרמניה נמצאת במלחמה, מפני שאויב חסר רחמים הכריז עליהם מלחמה. הם אינם רוצים להבין שהוכרזה מלחמה על התרבות המערבית. הם מקבלים את התבוסה ועושים בצייתנות את מה שאנשי הג'יהאד רוצים שיעשו: הם נכנעים.
  • אם אנגלה מרקל אינה מבינה את ההבדל בין יהודים שהושמדו על ידי הנאצים לבין מוסלמים המאיימים להשמיד נוצרים, יהודים ומוסלמים אחרים, היא תמימה עוד יותר מכפי שהיא נראית.

המתקפה בברלין ב-19 בדצמבר 2016 היתה צפויה. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, יצרה את התנאים שאפשרו אותה. מוטלת עליה אחריות כבדה. חרט וילדרס, חבר הפלמנט ההולנדי ואחד המנהיגים הפוליטיים חדי הראייה היחידים באירופה, האשים אותה באומרו כי יש לה דם על הידיים. הוא צודק.

כאשר היא החליטה לפתוח את שערי גרמניה למאות אלפי מוסלמים מהמזרח התיכון וממדינות רחוקות יותר, היה עליה לדעת כי אנשי ג'יהאד מסתתרים בין שטף המהגרים המגיעים אליה. היה עליה לדעת כי המשטרה הגרמנית אינה מסוגלת לשלוט בהמונים שנכנסו ועד מהרה עמדה חסרת אונים לנוכח מספר האנשים שעליהם הייתה צריכה לפקח. ואף על פי כן היא עשתה זאת.

כאשר מאות מעשי אונס ותקיפות מיניות התרחשו בקלן ובערים אחרות בגרמניה בערב השנה החדשה בשנה שעברה, היא אמרה כי יש להעניש את התוקפים "ללא קשר למוצאם", אך לא שינתה את מדיניותה. כאשר אירעו פיגועים בהנובר, אסן, וירצבורג ומינכן, היא השהתה את תגובתה, ולאחר מכן הוציאה מפיה משפטים כלליים על ה"צורך" למגר את הפשיעה והטרור. אולם היא לא שינתה את מדיניותה.

היא שינתה את עמדתה רק לאחרונה, כנראה מפני שרצתה לרוץ שוב בבחירות בשנת 2017, וראתה כיצד הפופולריות שלה צונחת.

דבריה מיד לאחר מתקפות 19 בדצמבר היו תפלים. היא אמרה ש"אם התוקף הוא פליט", יהיה זה "קשה מנשוא" ויפגע במיוחד בכל הגרמנים העוזרים לפליטים מדי יום".

הערות כאלה עשויות להיראות פשוט נאיביות אם האומר אותם לא היה מצוי בסוד העניינים, אבל לאנגלה מרקל אין תירוצים. היא לא הייתה יכולה להתעלם מאזהרות שירותי המודיעין הגרמניים והאמריקאיים, כי מחבלי המדינה האסלאמית המסתתרים בקרב פליטים מתכננים להשתמש במשאיות במתקפות טרור בתקופת חג המולד. הגרמנים סובלים מהמצב הקשה כבר יותר משנה. שיעור הפשיעה "הרקיע שחקים", מחלות שנכחדו במשך עשורים חזרו למדינה מבלי שיהיה להן חיסון – זמן רב מאז שנעלמו. הממשלה עיקלה בתים ללא פיצוי ממי שמחזיק בבית נוסף כדי לשכן מהגרים, ועוד. לא עבר זמן רב עד אשר התגלה כי החשוד העיקרי בפיגוע בברלין הוא מבקש מקלט החי במרכז סיוע לפליטים.

במדינה אחרת, מרקל הייתה נאלצת להתפטר, בגרמניה היא מתמודדת שוב בבחירות.
האוכלוסיה הגרמנית מזדקנת ושיעור הילודה נמוך בצורה מסוכנת: 1.38 ילדים לאישה. המהגרים תופסים את מקומה של האוכלוסיה הגרמנית שנעלמת לאט לאט. הגרמנים שנפטרים הם הנוצרים, או לעתים קרובות יותר, חילונים שאינם דתיים. כמו בכל מקום באירופה, הנצרות נעלמת, והמהגרים שתופסים את מקומם של הגרמנים הם מוסלמים.

הכלכלה הגרמנית עדיין חזקה אך מתחילה לאבד מכוחה. התשואות להון מושקע נמצאות בירידה. כאשר הון אנושי הוא המקור העיקרי לרווחים, ההון האנושי הגרמני קורס: אנשים ממדינות נחשלות אינם יכולים להחליף בקלות גרמנים משכילים. לרובם אין כישורים מתאימים, המהגרים נשארים זמן רב מובטלים ונתמכים. מתוך 1.2 מיליון המהגרים שהגיעו לגרמניה בשנים 2014 ו- 2015, רק 34,000 מצאו עבודה. אם שיעור האבטלה נמוך, הרי זה מפני שקיים מחסור הולך וגדל בכוח עבודה: כיום 61% מהגרמנים בגילאי 20 עד 64. צפוי כי עד אמצע המאה מספרם ירד ל- 41%.

נאומי תעמולה תקינים פוליטית המשודרים ללא הרף בגרמניה – כמו ביתר אירופה – אינם מדברים לעולם על דמוגרפיה. במקום זאת, הם מפריכים כל הוכחה כי כלכלת גרמניה אינה משגשגת. הם גם אומרים כי האסלאם והנצרות שווי ערך. הם מתעקשים להתעלם מהעובדה כי האסלאם הוא יותר מאשר דת: זוהי מערכת פוליטית, כלכלית ומוסרית המקיפה את כל תחומי החיים, ומעולם לא חייתה בדו-קיום בשלום לאורך זמן עם תרבות שונה ממנה. נאומים אלו מתעלמים כמעט לחלוטין מעלייתו של האסלאם הקיצוני וטרור הג'יהאד. במקום זאת, הם טוענים כי האסלאם הקיצוני הוא כת שולית, וכי טרור הג'יהאד מגייס רק זאבים בודדים או חולי נפש. יותר מכול, הם חוזרים ואומרים השכם והערב, כי כל ביקורת על הגירה או אסלאם מחפירה וגזענית.

האוכלוסיה הגרמנית מאוימת ומפחדת מפני התנהגותם האנטי חברתית של מהגרים רבים ומפני משטרת סתימת הפיות של ממשלותיהם. גרמנים רבים אינם מעזים להשמיע את קולם. מי שמשתמש בתחבורה ציבורית נאלץ להשלים עם עלבונות. הם מרכינים את ראשם ונסים על נפשם ומוצאים מחסה בביתם. מספר האנשים המבקרים במסעדות ובתיאטראות יורד בחדות. נשים נאלצות ללבוש בגדים "צנועים" ונזהרות לא לצאת לבדן. הפגנות המאורגנות על ידי תנועת פגידה (אירופים פטריוטים נגד האסלאמיזציה של המערב) מעולם לא משכו אליהן יותר מכמה מאות אנשים לאחר שהתפרסמה תמונה של מייסד התנועה שבה הוא נראה מחופש להיטלר.

מפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), הקוראת לעצור את ההגירה המוסלמית לגרמניה וממשיכה לגרוף עוד ועוד קולות, עדיין נשארת מפלגת מיעוטים. החוק המגנה הסתה לשנאה (Volksverhetzung) התכוון, ככל הנראה, למנוע חזרה לרעיונות נאצים, אולם כיום הוא מונף כחרב על פני כל מי שמדבר סרה על האסלאמיזציה הגוברת של המדינה.

ב-20 בדצמבר הלכה אנגלה מרקל להניח ורדים לבנים בזירת הפיגוע בשוק חג המולד בברלין. אלפי גרמנים עשו כמוה. רבים הביאו נרות ובכו. אולם הכעס והרצון להיאבק באיום עדיין חסרים. בעוד מספר שבועות ייפתח דף חדש – עד הפעם הבאה.

אין דבר המיטיב לתאר את מצבה הנוכחי של גרמניה מאשר גורלה העצוב של מריה לנדנבורגר, צעירה בת תשע עשרה שנרצחה בתחילת דצמבר. מריה לנדנבורגר, כחברה בארגון סיוע לפליטים, נמנתה עם מי שקידם בברכה מהגרים בשנת 2015. היא נאנסה ונרצחה על ידי אחד האנשים שעזרה להם. משפחתה ביקשה מכל מי שרוצה לחלוק כבוד לבתם לתרום כסף לאגודות פליטים, כדי שיותר פליטים יוכלו להגיע לגרמניה.

רובם הגדול של הגרמנים אינם רוצים להבין שגרמניה נמצאת במלחמה, מפני שאויב חסר רחמים הכריז עליהם מלחמה. הם אינם רוצים להבין שהוכרזה מלחמה על התרבות המערבית.

הם מקבלים את התבוסה ועושים בצייתנות את מה שאנשי הג'יהאד רוצים שיעשו: הם נכנעים.

במאמר המנתח את הפיגוע מה-19 בדצמבר בשוק חג המולד, הסביר העיתונאי הגרמני יוזף יופה, עורך העיתון Die Zeit, את החלטתה של אנגלה מרקל לקדם בברכה פליטים כ"מעשה כפרה" ודרך לקבל אוכלוסיה מאוימת, שבעים שנה לאחר השואה. הוא גם הסביר את הפסיביות של גרמנים רבים בתחושת אשמה קולקטיבית.

אם יופה צודק, אם אנגלה מרקל אינה מבינה את ההבדל בין יהודים שהושמדו על ידי הנאצים לבין מוסלמים המאיימים להשמיד נוצרים, יהודים ומוסלמים אחרים, היא תמימה עוד יותר מכפי שהיא נראית.

אם גרמנים רבים חשים אשמה קולקטיבית, עד כי הם רוצים לפצות על מה שעשתה גרמניה ליהודים באמצעות הכנסת מאות אלפי מוסלמים, שרבים מהם מצהירים בגלוי כי הם רוצים להחליף את התרבות היהודית-נוצרית באסלאם, ואשר מחליפים את האוכלוסייה הנוצרית באוכלוסייה מוסלמית – אשר תכלול רוצחים חסרי רחמים בין שורותיה – הדבר מראה כי הגרמנים כיום שונאים עצמם כל כך, עד כי הם רוצים בחורבנם, או שהם פשוט איבדו את הרצון להילחם על מה שחשוב להם – מעשה הידוע בשם כניעה.

ד"ר גי מיליאר הוא מרצה באוניברסיטת פאריז וכתב 27 ספרים על צרפת ואירופה.

המאמר בשפה האנגלית מתפרסם בכתובת:
https://www.gatestoneinstitute.org/9645/germany-suicide

:קטגוריותאקטואליה

והעולם שותק

דילמה מוסרית

לוסי אהריש, מערוץ 2 של הטלויזיה הישראלית, על האסון הפוקד את תושבי חאלב שבסוריה. דברים כדורבנות. הקלק כאן

LucyVehaolamShotek

:קטגוריותאקטואליה

יש כוח, אין אחריות

כתבה על רקע פרשת ההוראה לביטול עבודות התחזוקה בשבת ברכבת ישראל שהוציא ראש הממשלה

תומר פרסיקו 05.09.16

הנה סוד שלא צריך לגלות לחברי הכנסת החרדים: במדינת ישראל עובדים גופים ומוסדות רבים בשבת. כל שבת. הנה רשימה חלקית: נמל חיפה, נמל אשדוד, חברת החשמל, נתב"ג, חברות המים, רשות השידור, מפעלי ים המלח, מפעלי תרכובות ברום, מפעלי טבע, גלי צה"ל, משרד המשפטים, חברות הסלולר ועוד. והנה סוד נוסף: לא כל העבודות הללו הן פיקוח נפש.

האם נראה כעת את הח”כים החרדים דורשים מנתניהו להפסיק את כל חילול השבת הזה? לא ולא. לא מפני שלא אכפת להם שמחללים שבת, אלא שמשום שהם מבינים היטב שאין קיום למדינה מודרנית ללא עבודה בשבת של ארגונים ומפעלים רבים. כך, למשל, לא נפסיק את עבודת הנמלים בשבת מפני שלא נוותר על שביעית מהיבוא והיצוא שלנו, ולא נפסיק את פעולת נתב"ג מפני שלא נוותר על התיירים שמגיעים לארץ.

המציאות בישראל תמיד כללה חילול שבת, ושגשוגה של המדינה תמיד חייב זאת. וכאן אנחנו מגיעים לסוד שהחילונים לא יודעים: נכון להיום אין ליהדות

האורתודוקסית כל תוכנית ריאלית לקיומה של מדינה מודרנית בהתאם להלכה. בפרט בעניין השבת, אין שום פתרון הלכתי לעבודתם של מפעלים חיוניים שאינם פיקוח נפש אבל דרושים לקיומה של כלכלה מודרנית. ולא, שימוש בלא־יהודים כ"גוי של שבת" לא ממש נחשב, אלא אם אנחנו מתכוונים לחזור לשטעטל. אם מדינת הלאום של העם היהודי תלויה בלא־יהודים כדי שידליקו לה את האור בשבת, אפשר לסגור את הבסטה.

מכאן עולה ששומרי המצוות תלויים בחילונים כדי שישראל לא תידרדר למציאות כלכלית של עולם שלישי. למעשה, האינטרס של האורתודוקסיה חייב להיות שתמיד יישארו מספיק יהודים שיחללו שבת ויתפעלו את המדינה. כל מנהיג אורתודוקסי בר־דעת יודע זאת, ולכן אין דרישה אמיתית שהמדינה תכפה על כל המפעלים שלעיל לחדול מלפעול בשבת.

מה שנחשף לעינינו בסוגיית הרכבת, אפוא, אינו באמת מאבק למען טהרת השבת, אלא ניצול כוחם הפוליטי הבלתי פרופורציונלי של החרדים באופן שגם הם עצמם לא מעוניינים בו. איש מהח”כים החרדים לא רצה לעשות עניין מעבודת הרכבת בשבת, אלא שעיתונאים חרדים שונים העלו את העניין בפגישתם עם נתניהו, וחברי הכנסת לא היו יכולים אלא ליישר קו. מפני שלנתניהו חשובה שרידותו כמעט יותר מכל דבר אחר, הוא מוכן להיכנע להם.

גם בסוגיית מתווה הכותל נציגי החרדים כבר הסכימו על הכל עד שהתקשורת החרדית פוצצה את העניין ובעצם חייבה אותם, בניגוד לרצונם, להקים זעקה. כי אם יש להם כוח, הם מחויבים לכאורה להשתמש בו כדי לכפות את "דעת התורה" – גם כשזה בניגוד לאינטרסים שלהם.

כאן גם מתחבר סיפור השבת לעיקרון כללי גדול ומטריד הרבה יותר: באופן עמוק החברה החרדית לא יודעת מה לעשות עם כוח ועם אחריות. חברה שנוצרה בגולה, בתנאים של כפיפות גב ותלישות, פיתחה הלכה שמתאימה לתנאים אלה. כעת היא מוצאת עצמה במציאות שונה לגמרי, ובלי להתאים את עצמה היא לא יכולה שלא לעשות נזק.

ד"ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן

:קטגוריותאקטואליה

הצצה לצבא הסייבר של טהראן

זרוע הסייבר של משמרות המהפכה נעזרת בהאקרים נאמני משטר והאקרים שכירי חרב ממדינות זרות כדי לפגוע בארה"ב, ישראל ומדינות המערב. בחינה של הפעולות שלהם עד היום חושפת שהם מצטיינים בעיקר בפעולות נקמה והתגרות אבל הם כבר בדרך להפוך למעצמת סייבר שמאיימת על ישראל.

בחודש מרץ 2016 הגיש ממשל אובמה כתב אישום חמור נגד האקרים איראנים בעקבות סדרה מתוכננת של מתקפות סייבר שהתרחשו בשנים 2011-2013. לפי כתב האישום, תקפו ההאקרים 46 בנקים בארה"ב וגם סכר במדינת ניו-יורק. הנזק שנגרם במתקפות הללו מוערך בעשרות מיליוני דולרים, ואם פעילות הסכר הייתה נפגעת עלולה המתקפה הייתה גם לגבות חיי אדם. זה אחד מכתבי האישום הכבדים אי פעם בארה"ב נגד מדינה זרה באישום של מתקפת סייבר אבל הוא בעיקר עדות לכך שאיראן היא שחקנית שיש להתייחס אליה ברצינות בזירת הסייבר העולמית.

אחרי שצללנו לתוך תמנון הסייבר הסיני, והבנו מה מניע את מאמצי הסייבר של רוסיה, הגענו למדינה אותה ניתן להגדיר בתור "איום הסייבר הכי גדול היום על מדינת ישראל", אומר לנו ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ומומחה למחקר, אבטחה והגנה על תשתיות קריטיות ומערכות אזרחיות וביטחוניות מורכבות מפני תקיפות סייבר. לדבריו, "ישראל צריכה לחשוש כרגע בעיקר מאיראן והשלוחות שלה, בראשן חיזבאללה. זה האויב העיקרי של ישראל היום בתחום הסייבר במזרח התיכון".

עידן הסטוקסנט

"איראן מתייחסת למרחב הסייבר כאל זירת לחימה פעילה מול ארה"ב, ישראל ומדינות אחרות", מסביר ד"ר מנשרי. "המשטר האיראני משקיע מאמץ גדול מאוד בתחום הסייבר לצורך לוחמה פסיכולוגית, חבלה בתשתיות של מדינות אחרות וגם ככלי להפצת המהפכה האסלאמית בעולם". לדבריו, "בתחילת שנות האלפיים התעורר באיראן צורך עז להאיץ את חיזוק ופיתוח מערכות ההגנה, ולערוך תרגילים המדמים מתקפות קיברנטיות ברמה הלאומית".

כדי להבין איך הפכה איראן לכוח בזירת הסייבר העולמית צריך לחזור לקיץ 2010, אז הודיעו גורמי אבטחה פרטיים על גילויה של תולעת בשם סטוקסנט (STUXNET) במתקני הגרעין של איראן. בסוף נובמבר 2010 הצהיר נשיא איראן כי אויביה של הרפובליקה הצליחו באמצעות התולעת הזו לגרום נזק לצנטריפוגות במתקני העשרת האורניום במדינה. "גילויה של סטוקסנט היה למעשה תחילתו של עידן חדש בתחום הלוחמה הקיברנטית בעולם", מסביר ד"ר מנשרי. "לראשונה הייתה הוכחה פומבית שאפשר לייצר טיל סייבר מונחה, שמסתובב בכל מני מערכות מסביב לעולם ומצליח לפגוע במטרה ספציפית בצורה מאוד ממוקדת. היה ברור מיד שזה לא וירוס שכל אחד יכול לייצר – סטוקסנט נוצר על ידי מדינה או בשיתוף פעולה של כמה מדינות".

שנה לאחר מכן, בשלהי 2011, פורסם כי תולעת נוספת, בשם DUQU, פעלה גם במחשבים האיראניים, בעיקר נגד תשתית הגרעין. לפי הפרסומים תפקידה העיקרי היה לאסוף מודיעין ולפי גורמי האבטחה שחקרו את התוכנה גם סטוקסנט וגם דוקו הגיעו מאותו בית יוצר; אבל הם היו רק ההכנה לווירוס שהתגלה בחודש מאי 2012. "מומחי חברת האבטחה הרוסית קספרסקי הודיעו שהם זיהו תולעת, אותה הם כינו FLAME (להבה)", מספר ד"ר מנשרי. "התולעת פגעה קשות במערכות מחשבים של תשתיות אירניות וגם במערכות בלבנון ובסוריה. לפי מומחי קספרסקי, התולעת הזו הגיעה אף היא מאותו בית יוצר של סטוקסנט ודוקו ואחרי סדרת התקיפות הזו האיראנים הבינו חד-משמעית שהמלחמה הבאה תכלול גם לוחמה קיברנטית. אבל יותר מכל האיראנים הבינו עד כמה חשופות המערכות שלהם ועד כמה הם חסרי יכולת לספק מענה לאיומים מסוג זה".

clip_image002

הצנטריפוגות במתקן העשרת האורניום בנתנז. סטוקסנט עשה להם בית ספר בסייבר. (צילום: סוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א)

צבא הסייבר האיראני

בשנת 2009 התקיימו בחירות באיראן. עם היוודע התוצאות עלו טענות לזיופים וסטודנטים רבים יצאו להפגין ברחובות. חלק מהתיאום בין הסטודנטים נעשה ברשתות החברתיות ובתגובה המשטר האיראני כיבה את האינטרנט כדי למנוע הפצת מידע. אחרי פחות משמונה שעות נאלץ הממשל להחזיר את הרשת מהסיבה הפשוטה שכל תשתית המסחר העולמית מבוססת על האינטרנט; ברגע שהם כיבו את התשתית הם הביאו לקריסה של המערכת הפיננסית של איראן עם העולם ובתוך איראן. למרות הגול העצמי, האיראנים למדו מה משמעות של כיבוי תשתית האינטרנט, מסביר ד"ר מנשרי.

בנובמבר 2010 הצהיר מפקד כוחות משמרות המהפכה בטהראן, חוסיין המדאני, כי "מועצת הסייבר הכשירה 1,500 לוחמי סייבר שיבצעו בעתיד פעולות רבות". מפקד משמרות המהפכה, מוחמד עלי ג'עפרי, הסביר בפברואר 2011 שארגונו נעזר ביכולות הסייבר באופן נרחב: "צבא הסייבר פועל בזירה הווירטואלית, שבה משתמשות היום מדינות רבות לצרכים הגנתיים, ביטחוניים, מדיניים ותרבותיים. אין לנו שום מגבלה בנושא סדרי הגודל של הכוחות המתמחים במלחמת סייבר, ואנו משתמשים בכוחות האלה באופן נרחב". בהזדמנות אחרת סיפר ג'עפרי שהאקרים זרים מסייעים אף הם לאיראן לצורך מלחמות סייבר. הוא התייחס להאקרים שכירי חרב שאיראן שוכרת (אליהם עוד נגיד בהמשך).

הגוף האחראי על ניהול מערך הסייבר האזרחי, המרכז את פעילות המשטר האיראני בתחום הסייבר ואת ההגנה על התשתיות במדינה נקרא "ארגון ההגנה הפסיבית". בראשו עומד ע'ולאם-רזא ג'לאלי; במרץ 2011 הוא קרא להאקרים נאמני המשטר להתגייס לשירות המשטר וגם שבועון משמרות המהפכה הפיץ את המסר. "לא הוסתרה העובדה שהשלטונות מעוניינים להפעיל האקרים בצורה ממוסדת", אומר ד"ר מנשרי.

clip_image004

הווירוס FLAME, כפי שנחשף על ידי מעבדות קספרסקי. (צילום מסך)

ג'לאלי הצהיר באוגוסט 2012 כי "העולם מתקדם לקראת מלחמת סייבר"; באותו החודש יצאה לפועל תקיפה מורכבת שכל העקבות ממנה הובילו חזרה לאיראן. המתקפה בוצעה נגד חברת הנפט "עראמקו" (חברת בת של סטנדרט אויל האמריקנית) הפועלת במפרץ הפרסי. התקיפה תוזמנה בדיוק ליום בו כל 55 אלף עובדי החברה קיבלו חופש, בשל חגיגות לילת אל-קאדר, אחד הלילות האחרונים בחודש הרמדן. הפגיעה בוצעה באמצעות סוס טרויאני שזרע הרס ברשתות המנהלתיות של החברה: 75 אחוזים מהמידע במחשבים נמחק; מסמכים, גליונות נתונים, תכתובות אי-מייל ואלפי קבצים אחרים הוחלפו כולם בתמונה של דגל ארה"ב עולה בלהבות. קבוצת האקרים בשם "חרב הצדק המשוננת" לקחה אחריות על המתקפה בשל מה שהיא הגדירה כהתערבות בלתי רצויה של סעודיה במדינות במזרח התיכון.

"לא באמת מוכר ארגון כזה", אומר ד"ר מנשרי. "זה שם מומצא; לפי הערכות המודיעין בעולם העקבות מובילות לאיראן. הסוס הטרויאני שביצע את התקיפה נקרא SHAMOON. בקוד שלו התגלה מנגנון מחיקת זיכרון עם טיימר. יוצרי הקוד העניקו למנגנון המחיקה שם שהעלה את חשדם של מומחי האבטחה שחקרו אותו – וייפר. השם הזה ניתן גם למנגנון מחיקה בווירוס FLAME, שתקף את חברות הנפט האיראניות ונחשף, כאמור, שלושה חודשים לפני כן. השימוש באותו השם לאותו סוג של מנגנון בקוד הווירוס העלה חשד כי מדובר בנקמה של האיראנים, שעד כה הייתה ידם על התחתונה במלחמת הסייבר מול ארה"ב וישראל. כשקספרסקי פרסמו את הדוח על FLAME הם טענו שאיראן העתיקה את וייפר לווירוס שלהם". כלומר, האיראנים הצליחו לפענח מספיק שורות קוד מהתולעת שפגעה בהם וגנבו ממנה רכיב שלם, אותו הם מחזרו בווירוס שלהם.

clip_image006

האקרים איראנים בשירות המשטר. אילוסטרציה. (צילום: Gettyimages)

שכירי חרב ונאמני משטר

מי מרכיב את צבא הסייבר האיראני? "הסנקציות העולמיות במסגרת האמברגו אילצו את איראן לפנות לפתרונות יצירתיים על מנת להקל על המצוקה התקציבית ולהשתמש הרבה בשירותי מיקור חוץ, להביא יועצים וגורמים נוספים", מסביר ד"ר מנשרי. "המשטר מעסיק קבוצות האקרים, חלקם עובדי מנגנוני הביטחון וחלקם בחוזי ייעוץ. בשנים האחרונות פורסם כי קיימות כמה קבוצות האקרים הפועלות בשירות המשטר האיראני. העיקריות הן: צבא הסייבר של איראן, אשיאנה, Virtual Anonymous Jihad, צבא הסייבר של חיזבאללה, שבגארד ו-סימורג".

מנהיג קבוצת ההאקרים אשיאנה, בהרוז כמאליאן, אמר בינואר 2009, כי כבר בשנת 2005 הוא וחבריו החלו לפרוץ לאתרי אינטרנט מחוץ לאיראן, בהם לטענתו גם האתר של נאס"א, סוכנות החלל האמריקנית. אשיאנה תקפה מאות אתרים ישראליים, בעיקר סביב אירועים ביטחוניים, כמו מלחמת לבנון השנייה וסבבי הלחימה בעזה: עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. "קצין בכיר בחיל התקשוב, האחראי על ההגנה של צה"ל, ציין, כי במהלך המבצע הוציאו גורמים איראניים אל הפועל מתקפת סייבר רחבת היקף כנגד מטרות ישראליות ובכללן גם ניסיונות לפגיעה ברשתות של המערכת הביטחונית והפיננסית", מספר ד"ר מנשרי. "ניסיונות אלו נוטרלו במהירות ובקלות יחסית על-ידי גורמי הגנת הסייבר של ישראל".

בנובמבר 2015 פורסמה מתקפת סייבר שבוצעה ע"י קבוצת האקרים Rocket Kitten השייכת למשמרות המהפכה של איראן, במסגרתה הותקפו מאות רבות של מדענים, אנשי אקדמיה, קצינים ואנשי ממשל בישראל, במדינות המפרץ, במדינות החברות בנאט"ו ואף בקרב גורמי אופוזיציה איראניים.

ביוני 2015 פורסמה מתקפה נרחבת שבוצעה על ידי גורמים הקשורים ככל הנראה לחיזבאללה. במסגרת הפעילות, שזכתה לכינוי Volatile Cedar הותקפו ארגונים ואנשים פרטיים שונים. בין המטרות שהותקפו בישראל היו חברות אחסון אתרים, חברות תקשורת וחברות המספקות תוכנות לצה"ל. "איראן מספקת אמצעי לחימה קיברנטיים מתקדמים לבעלי בריתה כמו חיזבאללה, אך בניגוד לטילים את הנשק הקיברנטי קל יותר לתת וקשה יותר לתפוס", אומר ד"ר מנשרי. "לדעת האיראנים אמל"ח קיברנטי לא אמור לגרום לקשיים בזירה הבינלאומית כמו העברת טילים".

אז למה לתקוף מחשבים אישיים של קצינים בכירים בדימוס או עיתונאים בכירים? לדברי ד"ר מנשרי "כל קצין בכיר שפורש מצה"ל רוצה לכתוב ספר. לכל אחד מהם יש חומרי גלם של כל הזיכרונות על המחשב בבית. בסוף הספר יעבור צנזורה אבל כל המידע יקר הערך נמצא בבית על המחשב הפרטי".

בצוק איתן חשף קצין בכיר באמ"ן ניסיון תקיפה המיוחס לאיראן; באירוע הזה ניסו לגרום לקריסת האינטרנט בישראל באמצעות מתקפת מניעת שירות (DDoS). אם ניזכר במהומות של 2009, ובלקח שלמדו האיראנים, אפשר להבין למה הם ניסו לפגוע בתשתית האינטרנט בישראל; פגיעה כזו הייתה עלולה להפיל מערכות ביטחוניות ופיננסיות ולגרום לנזק רב. "מדינת ישראל עדיין מובילה על האיראנים בתחום בצורה דרמטית אבל הם מתקדמים מהר ויש להם יכולות ומשאבים רבים להשקיע", מסביר ד"ר מנשרי.

מלחמת התודעה

"המשטר האיראני פועל להכשרת כוח אדם מיומן בתחום לוחמת הסייבר גם במסגרת האקדמית", מסביר ד"ר מנשרי. "במרץ 2012, החלו אוניברסיטאות שונות באיראן לפתוח חוגים ללימוד הגנת סייבר, ביוזמת 'ארגון ההגנה הפסיבית'. באיראן יש פי עשרה יותר אזרחים מבישראל. יש שם מערכת חינוך טובה והם משקיעים בטכנולוגיה וביכולות שמקדמות אותם בתחום הסייבר. צריך להבין שהם מתקדמים ונעשים טובים מאוד". לדבריו של ד"ר מנשרי, "לפי דוחות אמריקניים, שבחנו את יכולת הסייבר האיראנית משנת 2002 ועד היום, חלו קפיצות מדרגה מאוד מהירות בתחום". טהראן הפגינה בשנים האחרונות יכולת לוחמת סייבר התקפית שהתבטאה בפריצה לאתרי אופוזיציה באיראן ומחוצה לה, ופריצה לכלי תקשורת זרים, עוינים מבחינתה, ואף לאתרים ממשלתיים במפרץ הפרסי, באנגליה, בארה"ב ובצרפת.

כאמור, איראן משתמשת בתקיפות סייבר כדי לפגוע באויביה, אבל גם כדי להפיץ את האידיאולוגיה של המשטר. פקידי ממשל תפקידים מגוונים באיראן מעודדים פריצה לאתרי אינטרנט במסגרת המאמץ להפצת האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית: במאי 2011 קרא שר המודיעין, חידר מוצלחי, לאזרחי איראן לבצע את "הפעולות הדרושות מול דף הפייסבוק שפתח משרד החוץ הישראלי בפרסית ולהפגין בכך את רוחם המהפכנית". אחראי התרבות באוניברסיטת לורסתאן, מחמד-רזא ח'ודאיי , הציע פרס בשווי 10 מיליון ריאל לסטודנטים שיצליחו לפרוץ ולהשבית אתרים "בלתי ערכיים" – ואלו רק כמה דוגמאות בתחום הזה.

קבוצת ההאקרים אשיאנה, למשל, תקפה בשנים האחרונות אתרי אינטרנט של מתנגדי משטר הפועלים מחוץ לאיראן. במאי 2008 התרברב מנהיג הקבוצה כמאליאן שהוא וחבריו פרצו לאתרי האינטרנט של העיתון אל-ח'ליג היוצא לאור באיחוד האמירויות הערביות, אתר "ליגת המפרץ הערבי" – ליגת הכדורגל של איחוד האמירויות הערביות, אתר משרד החינוך הגבוה בעירק, אתר משטרת אבו-דבי, אתר אוניברסיטת מיאדין בסעודיה, ואתר חברת הגז בעומן. הפריצה התקיימה במחאה על כך שהם כינו את המפרץ ערבי במקום פרסי וההאקרים שתלו באתרים מפה של איראן עם הכיתוב "המפרץ הפרסי". אשיאנה ניסתה בשנים האחרונות להשחית מאות אתרי אינטרנט, בהם אתרים בדנמרק, בתגובה לפרסום קריקטורות נגד הנביא מוחמד, אתרים בערבית בתגובה לכינוי המפרץ הפרסי "ערבי" ולא "פרסי", ואתרים ווהאבים כנקמה על פריצה לאתרים של האייתאללות הבכירים, עלי סיסתאני בעירק ומכארם שיראזי באיראן.

clip_image008

המשטר מעודד את הסטודנטים להתמחות בסייבר. סטודנטית איראנית מול מחשב. (צילום: AP)

בפברואר 2011 הודה עלי סעידי, נציגו של חמינאי במשמרות המהפכה, שקבוצת ההאקרים "צבא הסייבר של איראן" פועלת בפקודת משמרות המהפכה. בדצמבר 2009 פרץ "צבא הסייבר של איראן" לשרתים המרכזיים של טוויטר והשבית את הרשת החברתית לשעתיים, ככל הנראה כתגובה על התפקיד שהיא מילאה, לטענת האיראנים, בסיוע לארגון המחאה לאחר הבחירות ביוני 2009. בכרזה ששתלה הקבוצה בטוויטר נכתב: "אם המנהיג [חמינאי] ייתן פקודה – נתקוף, אם הוא יבקש מאיתנו – אנו מוכנים להקריב את נפשנו, אם יבקש מאיתנו לנהוג באיפוק – נציית".

בינואר 2010 דווח שהקבוצה פרצה לאתר Baidu (מנוע החיפוש בגדול בסין) ולאתר רדיו זמאנה, הפועל מהולנד. בפברואר 2010, תקפה הקבוצה את האתר של מוחסין סאזגרה, ממקימי משמרות המהפכה שערק לארה"ב, את האתר ג'רס, המזוהה עם תומכי "התנועה הירוקה" הפועל מווירג'יניה והאתר כלמה המזוהה עם תומכי מיר חוסין מוסוי, ממנהיגי תנועת המחאה. בנובמבר 2010 תקף "צבא הסייבר של איראן" את אתר האינטרנט של ערוץ הטלוויזיה הגולה פרסי1. בפברואר 2012 דווח שצבא הסייבר של איראן פרץ לאתר רשות השידור באזרביג'אן ולאתר חברת התעופה של אזרביג'אן, Azerbaijan Airlines, בשל המתיחות בין שתי המדינות. ערב הבחירות לנשיאות, ביוני 2013, פרץ "צבא הסייבר של איראן" ל-13 אתרי אינטרנט של מתנגדי משטר מחוץ לאיראן.

ביוני 2013 חשפה פעילת זכויות האדם האיראנית, וזוכת פרס הנובל, שירין עבאדי שקבוצת ההאקרים Virtual Anonymous Jihad "מנוהלת על ידי אנשי המשטר האיראני". בפברואר 2013 השביתה הקבוצה את אתרי האינטרנט המזוהים עם אבו אל-חסן בני צדר, מתנגד המשטר ונשיאה לשעבר של איראן הגולה בצרפת. במרץ 2013 הם פרצו לאתר השייך למשרד להשכלה גבוהה בסעודיה במחאה על המעורבות הסעודית בדיכוי המחאה בבחריין, במאי של אותה שנה הם פרצו לאתר ערוץ טלוויזיה אירני של האופוזיציה, הפועל בארה"ב, ובאותו החודש הם פרצו לדף הפייסבוק של עיתונאי ערוץ BBC בפרסית, סיאווש ארדאלאן.

משטרת האינטרנט

"אחת המסקנות של האיראנים מהאביב הערבי, לדוגמה, היא כיצד להפעיל את הרשתות החברתיות כדי לעודד פעילות אנטי-משטרית וכך לפעול נגד משטרים אחרים", מסביר ד"ר מנשרי. "אבל עוד טרם האביב הערבי, כבר באוקטובר 2009 הוקמה באיראן משטרת סייבר שתפקידה להתחקות אחר מתנגדי משטר ברשת, לנטר ולהשבית את הרשת (אם צריך), לצנזר תכנים ולשתול תכנים אחרים".

איך הם עושים את זה? "גם איראן, כמו סין ורוסיה, צריכה להגן על המשטר הדיקטטורי", אומר ד"ר מנשרי. "האיראנים הבינו שהם לא יכולים לייצר הכול לבד אז הם הלכו לטובים ביותר בתחום הזה – בעיקר הסינים וגם הרוסים. כשהעולם כולו הטיל אמברגו על איראן, הסינים נכנסו מיד בזמן שהרוסים עוד איכשהו התחשבו בהגבלות הבינלאומיות. הסינים קוראים למערך הניטור המתוחכם שלהם 'חומת האש הגדולה' והם מכרו רכיבים של המערכת הזו לאיראן כדי לנטר ולסנן את התקשורת במדינה, ובעיקר כדי ליירט מתנגדי משטר. האיראנים פחות סובלניים מהסינים; אם הסינים מאפשרים לפרסם פוסטים נגד המשטר אבל פוסלים קריאה לפעולה נגד השלטונות, אם תכתוב משהו נגד המשטר האיראני באיראן סביר להניח שלא ייראו אותך עוד".

"האיראנים משקיעים משאבים רבים מאוד בפיתוח יכולות קיברנטיות הגנתיות והתקפיות והם עשויים להציב אתגר משמעותי בפני מערך ההגנה הישראלי בעתיד", מסכם ד"ר מנשרי. "הם מסתמכים על אוכלוסייה פטריוטית ועל תשתית חינוך מצוינת בתחומי הטכנולוגיה והמדעים וגם נעזרים לא מעט בהאקרים זרים".

אורן דותן
יום חמישי, 28 ביולי 2016

 

 

דוד גרינפלד – דברים כדורבנות

פעילים פרו פלסטינים מחו במהלך ישיבת מועצת העיר ניו יורק כנגד ההחלטה לקיים ביקור של חברי המועצה בישראל. זאת הייתה תגובתו של חבר המועצה דוד גרינפלד. דברים כדורבנות.

:קטגוריותאקטואליה

הטרור האיסלמי

הטרור האיסלמי בעולם. עובדות שקשה להתווכח איתן.

:קטגוריותאקטואליה

בלי רבנות, בלי גל"צ

image

צילום : ידיעות אחרונות

אביעד קליינברג
ידיעות אחרונות
13/07/2016

כשהוקמה המדינה, היה הצבא כלי מרכזי באמתחת הממלכתיות של ראש הממשלה בן־גוריון. ישראל הייתה מדינת הגירה עם חזון של אחדות (כולנו אחים, כולנו חזרנו הביתה) ועם מעט מאוד מכנים משותפים אמיתיים בין המהגרים מתימן ומפולין, מגרמניה וממרוקו. המנגנון הקלאסי להפיכת המהגרים לקהילה אזרחית
לכידה היה החינוך. בבתי הספר היו הילדים אמורים ללמוד, וליצור, מורשת ישראלית: עבר משותף, ערכים משותפים, תרבות משותפת.

בן־גוריון הבין את חשיבותו של החינוך הממלכתי, אך למעשה החינוך הממלכתי בישראל אינו ממלכתי באמת. הוא זרם, שהלך ונחלש עם הזמן. לצידו התירה המדינה קיומם של זרמים נוספים – הערבי, הממלכתי־דתי והעצמאי – שבהם למדו התלמידים להתבדל מן הכלל ולטפח ערכים מגזריים.

מדוע התיר בן־גוריון את האנומליה הזאת? סביר להניח שהוא איפשר אותה משום שבטח ביטחון יתר בניצחון המגזר שלו. המגזר החילוני־סוציאליסטי, סבר "הזקן", יכול להרשות עצמו להותיר לקרובי משפחתו העניים איי בדלנות בים הממלכתיות, משום שידוע לכל בר־דעת לאן מובילה ההיסטוריה ומי נועד לערימת האשפה שלה. על הזרמים הלא־ממלכתיים, סבר, נגזר להיבלע בגל הגאות הבא של הזרם הממלכתי. התחזית הזאת, כידוע, התבדתה.

לצד בתי הספר עמד לרשותו כלי נוסף: הצבא. צה”ל היה מנגנון חיברות רב־עוצמה שנבנה מהיסוד על פי עקרונות הממלכתיות הבן־גוריונית. אנשים צעירים היו אמורים להתגייס ולבלות בין שנתיים (בנות) לשלוש (בנים) מחייהם במערכת שתלמד אותם שפה תרבותית אחת ותציב בפניהם לאומיות אחת ומשימות לאומיות מוסכמות. גם במקרה הזה גרמו לבן־גוריון הזחיחות והביטחון בניצחון דרכו להרשות חריגות שהלכו ותפחו.

מסיבות מובנות ויתר ראש הממשלה הראשון על גיוס אזרחי ישראל הערבים לצבא. מסיבות מובנות פחות ויתר על גיוס בנות מהמגזר הדתי ולאחר מכן על גיוס תלמידי הישיבות. הוא גם נמנע מלהציע מערכת מוסדרת של שירות לאומי ממלכתי. כיום הממלכתיות בישראל היא לא השלם אלא חלק, הולך וקטן, מחלקיו.

כחלק מראיית הצבא ככלי מרכזי לעיצוב החברה הוענקו לו כלים וסמכויות שאין לצבאות רבים במדינות דמוקרטיות. צה"ל עסק בהתיישבות, בחינוך, בבידור, בהוראת שפה ובגיור. היו לו עיתונים משלו ותחנת רדיו משלו. אלא שלכל הכלים הללו אין עוד מקום. ישראל אינה חברה קטנה בתהליכי הקמה אלא מדינה בסדר גודל בינוני שיש לה מוסדות אזרחיים מתוקנים פחות או יותר. גם אם לא השיגה את יעדי הלכידות שלה, שוב אי־אפשר לחפש את הפתרון בצבא.

לצבא תפקידים מוגדרים מאוד של הגנה על ביטחון המדינה, על פי צווי והוראות הרשות המבצעת. הוא לא אמור להתיישב, לחנך, לגייר או לבדר אזרחים. אין סיבה שלצבא יהיה עיתון שנועד לאזרחים ואין סיבה שתהיה לו תחנת שידור כמו גלי צה"ל, המיועדת בעיקר לאזרחים ומתחרה על רייטינג כמו כל תחנת שידור בעודה כפופה להתערבות מתמדת של מערכת הביטחון בהחלטותיה. המצב שבו יש גוף תקשורת צבאי לכאורה, שנהנה מסגל עובדים זול שאין לו יכולת לעבור למתחרים או לדרוש שיפור תנאים, הוא לא בריא ולא הוגן.

וכשם שאין היגיון בקיומה של גל”צ, אין היגיון בקיום המנגנון האדיר של הרבנות הצבאית. צה"ל צריך להעניק שירותי דת בסיסיים לחיילים החפצים בכך. זה לא מצדיק את המנגנון התפוח והמוטה אידיאולוגית שצמח פה. אין צורך ברב גנרל שדעותיו בענייני נשים מפוקפקות ובכפופים לו העוסקים בהדתה של צבא שרובו מורכב מחילונים. תפקיד הצבא להגן על אזרחי ישראל. זה הכל.

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4827590,00.html

:קטגוריותאקטואליה

האנטישמיות החדשה

"ה-BDS הוא האנטישמיות החדשה" – הנאום המדהים של שר המשפטים הבריטי.

:קטגוריותאקטואליה
%d בלוגרים אהבו את זה: