ארכיון

Archive for the ‘מדע’ Category

Made in Israel

Made in Israel – Medicine

Israel is leading the world in inventories. Gordon Robertson from the CBN TV takes a look at some of the medical breakthroughs that have come from Israel, including cancer and diabetes treatment and technology to help blind people see and crippled people walk.

Made in Israel – Medicine

מודעות פרסומת
:קטגוריותמדע, שונות

תובנות של חתני פרס נובל

:קטגוריותמדע, שונות

שיטה פורצת דרך בהפקת קולגן

מקבל ציון לשבח על יזמות וחדשנות למטרת רווח כספי – תשע"ג, על פועלו בהקמת חברת קולפלנט (Collplant) פרופ' עודד שוסיוב שפיתחה שיטה פורצת דרך בהפקת קולגן.
קולגן הינו החלבון השכיח ביותר בגוף האדם והוא חיוני לשימושים רפואיים רבים (כגון: איחוי, תיקון וחיבור רקמות, ריפוי פצעים ושתלים אורטופדים ועוד). השיטה הייחודית מאפשרת הפקת קולגן צמחי כתחליף לקולגן המופק מהחי באמצעות צמחי טבק המהונדסים גנטית, והיא מאפשרת ייצור קולגן מסחרי בעלויות נמוכות ובבטיחות שימוש רפואי גבוהה.

:קטגוריותאקטואליה, בריאות, מדע

בייבי איינשטיין: חידת האינטלגנציה

בייבי איינשטיין: חידת האינטלגנציה

במעבדה בהונג קונג, בחסותה של חברה סינית שהפכה לאימפריית מיפוי גנטי עולמית, יושב פרופ' סטיבן שו עם 2,000 דגימות דנ"א של האנשים החכמים ביותר בעולם ומנסה למצוא את הגנים שאחראים לאינטליגנציה (ובכן, הרי לכם פתיחה קונספירטיבית לכתבה)

קרן צוריאל הררי 02.05.13

מבית דפוס ישן בהונג קונג, שעבר הסבה והפך למעבדה משוכללת, מנצח פרופ' סטיבן שו (Hsu) על המחקר השאפתני אי פעם בתחום הגנטיקה של האינטליגנציה.

לכתבה המלאה הקלק המשך…

:קטגוריותמדע

האינטליגנציה האנושית מידרדרת

מחקר קובע כי בני האדם מאבדים יכולות קוגניטיביות והופכים לפחות יציבים נפשית – הטכנולוגיה החליפה את השימוש באינסטינקטים. מתי תיבלם ההידרדרות? אל תבנו על זה בקרוב.

מכשירים חכמים שמו את העולם בכף ידנו, בחלל יש כבר תיירים, ואפילו מלחמות מנהלים דרך מסכי פלזמה. אך נראה כי הקדמה הטכנולוגית היא לא מראה המשקפת את מה שמתרחש בנבכי המוח שלנו. אם הייתם נתקלים היום ברחוב ביווני מהמאה ה-10 לפני הספירה, הסבירות היא שהוא יהיה חכם יותר מכולנו – כך טוען ד"ר ג'רלד קרבטרי, גנטיקאי בכיר מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. במחקרו טוען קרבטרי כי האינטליגנציה האנושית הולכת ומידרדרת. למרות ההתפתחויות במאה השנים האחרונות, הוא מאמין כי בני האדם מאבדים יכולות קוגניטיביות והופכים לפחות יציבים נפשית.

במחקרו הסביר קרבטרי כי שינויים בלתי נמנעים במבנה הגנטי האנושי בשילוב הקדמה הטכנולוגית, הפכה אותנו להרבה פחות מבריקים מאבותינו. בני האדם היו בשיאם כשנחשפו למנגנון "הילחם או ברח" (Fight or Flight) של הטבע. בתנאים אלו, הם נאלצו לסמוך על הזיכרון שלהם, על חשיבה נטולת הפרעות ועל יציבות נפשית, אשר אפשרו להם לסמוך על האינסטינקטים שלהם ולהסתגל למצבים במהירות. נראה שהחיים המודרניים הציבו דרישות אחרות מהגוף ומהמחשבה שלנו, אבל הטכנולוגיה החליפה את הצורך שלנו לסמוך על היכולות הטבעיות שלנו ועל האינסטינקטים שלנו.

קרבטרי מאמין כי ההידרדרות האינטלקטואלית של הגזע האנושי נובעת משינויים גנטיים שליליים. התפיסה הקוגניטיבית והרגשית שלנו "שואבת דלק" ונקבעת על ידי "מאמץ משותף" של אלפי גנים. אם מוטציה מתרחשת באחד מאותם הגנים – דבר סביר למדי – היציבות הרגשית והשכלית שלנו תושפע לרעה. "אני מוכן להתערב שאם אזרח מאתונה משנת 1000 לפני הספירה יצוץ לפתע מהעבר, הוא יהיה בין האנשים המבריקים והאינטליגנטים ביותר, עם זיכרון טוב, מגוון רחב יותר של רעיונות, ותפיסה טובה לנושאים חשובים. יותר מזה, אני מנחש שהוא – או היא – יהיה בעל יציבות נפשית גבוהה בהרבה מבין מכרינו", כתב קרבטרי.

לטענתו, התיאוריה של דרווין לפיה "החזק שורד" פחות ישימה בחברה של ימינו, לכן אלו בעלי "הגנים הטובים" לא בהכרח יהיו מנהיגי החברה כפי שהיו בעבר. הוא מסביר כי האינטליגנציה האנושית הייתה בשיאה "כשכל בן אדם נחשף למנגנונים סלקטיביים של הטבע על בסיס יומי", כשתחת התנאים האלה, הסתגלות הייתה עניין של חיים או מוות. "אנחנו, המין האנושי, 'פגיעים אינטלקטואלית' באופן מפתיע, וסביר להניח שהשיא האינטלקטואלי של האנושות היה לפני 2000 עד 6000 שנה", כתב.

"ההתפתחות של היכולות האינטלקטואליות שלנו והניצול האופטימלי של אלפי גנים של אינטליגנציה התרחש ככל הנראה עוד לפני שאבותינו יצאו מאפריקה", הסביר. בסביבה זו, האינטליגנציה הייתה קריטית להישרדות. היה לחץ עצום על הגנים הדרושים להתפתחות רוחנית, דבר שהוביל לשיא באינטליגנציה אנושית.
האשימו גם את האוכל המעובד ואת מי השתייה

אך אין זו רק הטכנולוגיה או הגנטיקה שדרדרה את האינטליגנציה האנושית. המזון המעובד לא עושה עמנו חסד גם כן. חוקרים בריטים גילו לאחרונה כי צריכה קבועה של מאכלים עם רמה גבוה של פרוקטוז (חד-סוכר שניתן למצוא בסוגי מזון רבים) יכולה להוריד במהירות את מנת המשכל שלנו. גם לחומרי הדברה ולפלואוריד, המוסף למי השתייה, יש השפעה שלילית על התפתחות המוח. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו קשר בין הפלואוריד במי השתייה לירידה באיי.קיו. החוקרים הסיקו כי "תוצאות המחקר תומכות במחקרים אחרים על השפעות פלואוריד אצל ילדים".

אך נראה כי לא הכל אבוד. ד"ר קרבטרי מעריך כי האינטליגנציה האנושית לא תידרדר עד לכדי חזרה לצורתנו הפרה-אנושית. להערכתו, החינוך והקדמה מעידים על כך שבבוא היום נצליח לפענח כיצד להתגבר על החולשה הזו, בעזרת שורה של פתרונות אנושיים ואתניים. "למרות שהגנום האנושי שביר, החברה שלנו חזקה מכוח החינוך". אולם, על אף התחזית האופטימית, אין זה הולך לקרות בקרוב: "יש לנו עוד זמן רב עד שיימצא פתרון. אנשים לפני 300 שנים לא העריכו איפה נהיה היום מבחינת הפריצות המדעיות". קרבטרי מעריך כי האנושות תצליח להתמודד עם הבעיה הזו, והידרדרות האינטליגנציה תיפסק – בעוד 300 שנים, בערך.

היה ב-זו הקִדמה, טמבל: האינטליגנציה האנושית מידרדרת – וואלה! חדשות.

:קטגוריותמדע

הזיכרון משמש את העתיד ולא רק משמר את העבר

 פָּרַח בזיכרוני – הזיכרון משמש את העתיד ולא רק משמר את העבר

02.08.2012 | 14:45 | פרופ’ משה בר

פָּרַח בזיכרוני – הזיכרון משמש את העתיד ולא רק משמר את העבר

הזיכרון הוא מהרבה בחינות הזהות שלנו, הבסיס להחלטות, הבסיס להרגשות ולהרבה דברים שאנו עושים. בסרטון זה על חקר הזכרון, מסביר פרופ’ משה בר איך המוח מתפקד, מה חוקרים בתחום הזיכרון ואיך חוקרים, מדוע חקר המוח הוא רב-תחומי, איך הזיכרון משמש את העתיד ועוד.  פרופ’ בר עומד בראש המרכז לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזי גונדה (גולדשמיד) באוניברסיטת בר-אילן. הוא חוקר מוביל בחקר העצב בהקשרים קוגניטיביים, כמו זיכרון, זיהוי, ניבוי וכו’.

למאמר המלא »

:קטגוריותמדע

זה מדעי – הפתרון הוא חברותא!

אחרי 17 שנים בארה"ב החליט פרופ' משה בר, מומחה בעל שם עולמי בחקר המוח בתחום הקוגניטיבי, לחזור ארצה ולהיות כאן עם מכרים וידידים.
………………………………..
נושא מחקרי שבו מתרכזת מעבדתו של פרופ' הוא הירידה בזיכרון בקרב אנשים מבוגרים. image

"הורינו הקשישים חושבים ,שהם יכולים לפתור את בעיית הירידה בזיכרון רק בעזרת פתרון תשבצים וסודוקו, קריאת ספרים ולימוד למשל של השפה הסינית, או לנגן בפסנתר", הוא אומר, "הם תולים תקווה שכאן הם ימצאו מזור לדמנציה – המחלה שמתבטאת בהידרדרות בזיכרון, אבל ההערכה המקובלת כיום היא שכדי להתמודד עם הירידה בזיכרון צריך לא רק "לאמן את המוח" באמצעות לימוד, אלא גם לשלב שינויים באורחות החיים. .

התחושה שלי ושל חוקרים רבים אחרים שעוסקים במוח האנושי היא שקריאת ספרים ,לימוד השפה הסינית, פתרון סודוקו או משחק ברידג' פעם בשבוע אכן עוזרים – אבל רק באופן מוגבל.

מה שכן – וזו תגלית חשובה מאוד – המלחמה באובדן הזיכרון משיגה תוצאות משמעותיות יותר כשמתחזקים קשרים חברתיים ומצויים בפעילות חברתית".

איך אתה מסביר את זה?

"מתברר שמבוגרים הנוטים להסתגר בבית ולא יוצאים לפגוש חברים ומכרים על בסיס קבוע מאבדים את הזיכרון שלהם בקצב מואץ – ולא משנה אם יפתרו חידות ותשבצים.

מספיק להסתכל בעיניים המבריקות של אותם אנשים מבוגרים כשהם חוזרים לבתיהם מפגישות עם מכרים וחברים כדי להבין עד כמה האינטראקציה החברתית הזאת חיונית. אנחנו שוכחים לפעמים שהאדם הוא חיה חברתית ויחסים וקשרים עם בני אדם אחרים חשובים לא רק כדי להעביר את הזמן בנעימים, אלא גם כגירוי למוח וככלי לשיפור הזיכרון.

מצטברים לאחרונה עוד ועוד דיווחים ממחקרים מדעיים על אזורים מוחיים שהם מפותחים יותר אצל אנשים שמתחזקים רשתות חברתיות ענפות יותר, ושמוחם של אלו פלסטי וגמיש יותר בתפקודיו וביכולת הלמידה שלו".

אז הפתרון הוא חברותא!!!הכל בחברותא!!! לאכול בחברותא, לבלות בחברותא, לקרוא ספרים ולדבר עליהם בחברותא, לשחק משחקים בחברותא, לטייל בחברותא ועוד ועוד…הכול בחברותא!!!

:קטגוריותמדע
%d בלוגרים אהבו את זה: