קורונה, אם אני חילוני

הרב דב הלברטל, חרדי, ראש לשכת הרב הראשי לישראל לשעבר, בראיון עם ענבר דותן מרדיו חיפה.

הרב דב הלברטל בהתבטאות קשה כפי שלא נשמעה אף פעם: "אנחנו מפיצי הקורונה האולטימטיביים… אני מתפלא על החילונים, אם אני חילוני לא הייתי רוצה להיכנס עם חרדי לרכבת או לאוטובוס…"

:קטגוריותשונות

מדינה בתוך מדינה

קורונה – מדינה בתוך מדינה

ערוץ 12 בטלוויזיה – כתבה מתאריך 05.10.2020
כתבתו של אוהד חמו.

עדויות של צעירים שנדבקו בכוונה בתוך הישיבות בשכונה החרדית מאה שערים.

:קטגוריותשונות

חשבון אכזרי

החרדים והקורונה

ההנהגה החרדית ניצבת נוכח בחירה בין שתי אפשרויות טרגיות:
נשיאה בסיכון הפיזי או נשיאה בסיכון הרוחני שנלווה למלחמה בקורונה.
ככל הנראה הם החליטו לספוג את הסיכון הפיזי כדי למזער את הסיכון הרוחני.

הכותב ידידיה שטרן, הוא פרופ' למשפטים באוניברסיטת בר אילן

פורסם בידיעות אחרונות 08.10.2020

התנהגות חלק מהחרדים בעת האחרונה אינה מובנת. מה עולה בדעתו של האדמו"ר מבעלז שמכנס את חסידיו באלפיהם, בניגוד להוראות, כשמלאך המוות מרקד בחצריו ואוסף אל חיקו כמה וכמה מהחסידים? כיצד מעזים אלפי חסידים להתגודד יחדיו בהלווית האדמור מפיטסבורג שמת מקורונה? האין הם מבינים שכתוצאה מכך אחדים מהם יצטרפו אליו בקרוב?

ההנהגה החרדית, ברובה, איננה מכחישת קורונה והיא זהירה בענייני פיקוח נפש. היא גם לא מונעת מהרצון להכניע את המדינה או לכפור בסמכותה. לצערה היא נצבת נוכח בחירה בין שתי אפשרויות טרגיות: נשיאה בסיכון הפיזי או נשיאה בסיכון הרוחני שנלווה למלחמה בקורונה. לדידם, יש לספוג את הסיכון הפיזי כדי למזער את הסיכון הרוחני.

הנה החשבון הקר שממנו נגזרת ההתנהגות החרדית:

הסיכון הפיזי לחרדים נמוך מזה של שאר האוכלוסייה. כשני שלישים מכלל החרדים הם צעירים מתחת לגיל 30, ולכן תסמיניהם קלים יחסית. הם נדבקים אחד מהשני במוסדות החינוך בעל כורחם, או אפילו מתוך בחירה, במטרה לחזור לחייהם הרגילים על אף הקורונה ולפתח חסינות עדר (אף שזו טרם הוכחה כמועילה). קיים גם קושי מעשי: אם תסגרנה הישיבות ייאלצו הצעירים לחזור לבתיהם הצפופים – 7 מ"ר לאדם – שאינם מאפשרים בידוד, ובהם מתגוררים הוריהם הפגיעים. ההדבקות תתרחש בכל מקרה, הם טוענים, ולכן עדיפה הדבקות יזומה במוסדות, הרחק מהזקנים שבבית.

הסיכון הרוחני, מבחינתם, כבד פי כמה: אורח החיים החרדי מבוסס על קהילתיות. אין דרך שבעולם לשמר את ההתנהלות הייחודית והאינטנסיבית, הגשמית והרוחנית, שנדרשת מהחרדים בהעדר החיבוק האדיר של הקהילתיות – שלוש תפילות יומיות במניין, לימודים מבוקר עד ערב במוסדות, הצטופפות סביב מקור האנרגיה המנהיגותי הרבני, אירועי מעגל החיים מברית ועד לוויה. הדרישה להתנתקות של הצעירים החרדים מהקהילה העוטפת והמאתרגת למשך תקופה לא ידועה מראש  – עד יבוא חיסון – נתפסת כאסון חינוכי; דרך שבאיה לא ישובון. החרדים חוששים מאובדן רוחני של הדור הבא.

מדינות יוצאות למלחמה כדי להגן על אינטרסים לאומיים גם כשהן יודעות שיהיה לכך מחיר בחיי אדם. כך גם כאן: במלחמה על שימור החרדיות, יהיו קורבנות ממשיים, אך אלו יהיו מעטים יחסית בגלל התפלגות הגילים והם נדרשים לשם ניצחון במאבק המרכזי – ביצור הזהות.

ואף על פי כן חובה לדחות את העמדה החרדית מסיבות של הגינות, יעילות ובריאות: ראשית, החרדים אינם אוטונומיה במדינה אלא חלק מהחברה הישראלית שאמורה להתקיים מתוך ערבות הדדית בין הקבוצות. הבחירה החרדית היא אנוכית משום שהיא פוגעת באחרים. ריבוי החולים החרדים מטיל מעמסה כבדה על בתי החולים, המתוחים עד קצה. האם זקן חילוני אמור לשלם בחייו את מחיר השמירה של הזהות החרדית? האם מוצדקת הפגיעה במשק לשם קידום האינטרס החרדי?

שנית, החרדים ממעיטים בהערכת המשמעות של שיח השנאה שמופנה כעת כלפיהם מהציבור הכללי. הכעס עקב אי-השירות בצבא וההישענות המוגזמת על הקופה הציבורית יהיה כאין וכאפס מול הר הגעש שיתפרץ נגדם כתוצאה מהמשבר הנוכחי, ולוואי ואתבדה. החשבון האכזרי של החרדים עלול לפגוש חשבון אכזרי נגדי, מצד הרוב, שיפעיל את כוחו, בעוצמה, נגדם. זו התנהגות קצרת רואי אפילו מנקודת ראות תועלתנית. שלישית, בריאותית, מצטברות עדויות על פגיעה משמעותית, לטווח ארוך, גם בצעירים א-סימפטומטיים – באברים שונים, בפוריות, בקוגניציה. כיצד מעיזים הרבנים לסכן את הבריאות של ההמון החרדי?

אילו הייתה ההנהגה הישראלית מטפלת במשבר באופן מקצועי היה עליה להקשיב למצוקות החרדים ולתת לה מענה בדמות כללי התנהגות מתאימים, תוך אכיפה קפדנית של כל סטייה מהם, למשל באמצעות קיצוץ תקציבים לישיבות וארגונים פורעי חוק. היא נמנעת מכך, ברשלנות פושעת, עקב הפוליטיזציה של הטיפול במשבר. בכך תדון, בוודאי, ועדת חקירה עתידית. ובינתיים, ישראל היא המדינה האדומה בתבל.

:קטגוריותשונות

האם הסגר מיותר?

הכותבת היא ד"ר רעיה לייבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי 'שמיר' (אסף הרופא), הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב; הדעות במאמר זה אישיות ואינן מייצגות את דעת המרכז הרפואי 'שמיר' או משרד הבריאות.

פרסום מעיתן הארץ מתאריך 01/10/2020.

״אילו יכולתי להשפיע על מה שקורה במדינה בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, הייתי מישירה מבט אל הציבור ואומרת כך: יש וירוס נשימתי, ברוב מקרי ההדבקה הוא אינו מורגש, ובחלק גדול מהמקרים הנותרים גורם לתחלואה ויראלית טיפוסית. לעיתים רחוקות הוא גורם לתחלואה קשה או ממושכת, ואף לתמותה.

הייתי מסבירה כי דרגת האלימות של הוירוס גבוהה מזאת של וירוסים נשימתיים אחרים, אך לא באופן קיצוני. הייתי מחדדת שלא מדובר באיום על האנושות או על אוכלוסיית המדינה. הייתי מדגישה שכבר ידוע שהוא מסוכן לאנשים קשישים ולחולים במחלות רקע, ושלכן יש לרכז את כל המאמצים במניעת הדבקה באוכלוסיות אלה. בצער, הייתי גם מסבירה שלא ניתן יהיה למנוע זאת לחלוטין. בהקשר זה הייתי מונה דוגמאות לתופעות נוספות שאינן נמנעות לחלוטין, ושעשויות לגרום לתמותה: תאונות דרכים, זיהום אוויר וכו'.

הייתי מסבירה שלא ברור אם יהיה חיסון אפקטיבי, ושגם אם יהיה – מסתמן שזה לא יקרה בחודשים הקרובים. הייתי מסכמת שהמגיפה לא קרתה בשל התנהגות רעה ושהיא איננה "עונש". המגיפה היא המצב הנתון כעת, ואיתו יש להתמודד בחוכמה, באומץ ותוך ניהול סיכונים מחושב וכוללני.

אז, הייתי דורשת מהציבור ארבעה דברים בלבד:

א. להקטין מגע עם האוכלוסייה הקשישה, ולקיימו תוך שימוש במסיכות (ובאמצעי מיגון נוספים בקרבת קשישים שבריריים).

ב. לעטות מסיכות בחללים סגורים בכל עת, תוך יצירת ריחוק מקסימלי בחלל.

ג. להימנע מהתקהלויות בחללים סגורים, ובחללים פתוחים להתקהל רק עם מסיכה ותוך שמירת ריחוק.

ד. להימנע מהתייצבות במקומות עבודה וממפגשים חברתיים בכל מצב שבו יש סימפטומים – חולשה, חום נמוך, אובדן חוש טעם/ריח – זאת עד חלוף הסימפטומים.

הייתי מסבירה שאין צורך לעטות מסיכות באוויר הפתוח. אין צורך להפסיק להיפגש עם אנשים בחוץ, אפשר להמשיך לעבוד בכל עבודה, ניתן לקיים אירועי תרבות ובידור בהתאם למגבלות, ויש להחזיר את הילדים לבית הספר תוך התאמת דרכי הלימוד למצב. ככלל, יש לחזור לשגרה כמעט מלאה תחת ארבע המגבלות לעיל, ויש להקפיד על הגיינת ידיים.

הייתי מפריכה שמועות מפחידות בלתי מוכחות לגבי הוירוס שרק מעצימות פחד ודמורליזציה (למשל שהוא מדביק דרך כפתורי מעלית). הייתי מדגישה שוב ושוב שסגר מלא איננו פיתרון למגפת הקורונה – לא רק בשל מחירו הכבד, אלא גם משום שאין באפשרותו למנוע הדבקה ותחלואה לאורך זמן. נזקו הוודאי עולה בהרבה על התועלת האפשרית. לפיכך, הייתי מבטיחה לציבור שסגר מלא לא יוטל גם להבא, ללא קשר לעוצמת התחלואה או להתנהגות הציבור.

במקביל, הייתי מוודאת שמתקיימים כמה דברים:

א. הזרמת תקציבים וכוח אדם לבתי החולים.

ב. המשך מתן מענה מיטבי לאוכלוסיית הקשישים בארץ, תוך חתירה מתמדת לשיפור.

ג. המשך הגדרה מדויקת יותר של אוכלוסיות בסיכון ושאינן בסיכון, ומתן מענה כוללני לצרכיהם בכל היבטי החיים – כלכלי, תעסוקתי, חברתי ונפשי.

בשורה התחתונה, הייתי מודה שלא הכל ידוע לגבי הוירוס, וכי בחודשים הקרובים נמשיך ללמוד על הדרך המיטבית למאבק בו, אך זאת מבלי לשתק לחלוטין את המשק והחברה. ביחד, נמשיך לחפש פתרונות מקוריים ומתוחכמים לבעיות השעה, ברוח היצירתית והסולידריות האופיינית לציבור הישראלי בשעות מבחן.

נדמה לי שדיבור כזה, בגובה העיניים, היה מצליח לרתום את הציבור יותר מהשיטות הנוכחיות, הכוללות הפחדה, אכיפה משטרתית הדוקה, כללים דרקוניים ולא עקביים, זיגזוג בין הנחיות סותרות, העדר דוגמה אישית, התעלמות מגורמים מקצועיים וכריכה של הנחיות חיוניות עם החמרות מיותרות.

שבעה חודשים אל תוך המגפה הזו בארץ, יש לעשות לה דה-מיסטיפקציה. האנושות והמדינה ישרדו את המגיפה. אין להמשיך במדיניות המופקרת של "אחריי המבול", תוך הקרבת כל מרכיב אחר של החיים ותוך תשלום מחיר כלכלי עצום ולא מידתי, שנזקיו לאורך זמן יהיו גדולים בהרבה מנזקי המגיפה הנוכחית. יש לדבר אל הציבור בכנות ובפתיחות, ויש לומר אמת תמיד, גם אם היא קשה. יש לקבוע כללים שהציבור יכול לעמוד בהם לאורך זמן, ובמחיר כלכלי-נפשי-בריאותי סביר. יש להקפיד שהכללים יחולו על כל המגזרים בארץ, ללא יוצא מהכלל, לרבות על המנהיגים.

הטלת חומרות ללא ביסוס מדעי, לא רק שגורמת לנזק מיותר, אלא גם לאובדן אמון שמביא לזלזול מוחלט בכללים כולם, והיא בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים". ולסיום – אסור בתכלית האיסור לפגוע בדמוקרטיה ובעקרונות הממשל התקין.כך, ורק כך לדעתי, אפשר לחיות לצד הקורונה עד חלוף הזעם.״

הכותבת היא ד"ר ומנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי 'שמיר' (אסף הרופא), הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב; הדעות במאמר זה אישיות ואינן מייצגות את דעת המרכז הרפואי 'שמיר' או משרד הבריאות.

:קטגוריותשונות

קורונה – זעקת הרופאה הבכירה

פרופ׳ שרון ענב: איני יכולה לשתוק עוד

מנהלת מחלקת טיפול נמרץ כירורגי בשערי צדק פרסמה פוסט מטלטל בפייסבוק שבו קראה לישראלים ולממשלה להתעורר. "אנחנו בקרב הישרדות". פרופסור שרון ענב, מנהלת מחלקת טיפול נמרץ כירורגי בבית החולים שערי צדק, פרסמה פוסט חריף בחשבון הפייסבוק הפרטי שלה, שבו הזהירה מהתפשטות הקורונה וקראה לישראלים להתעורר לפני שיהיה מאוחר מידי. לכתבה המלאה הקלק כאן

 

 

:קטגוריותשונות

קורונה, מניפולציה במספרים

 

חולי קורונה קשים – מניפולציה במספרים

 

      1. במאמר בשם משבר (ללא) מנהיגות של העיתונאי בן-דרור ימני שפורסם במדור 'דעות אחרונות' של העיתון ידיעות אחרונות מתאריך 08/09/2020, נכתב בין היתר "יתכן שהמשק הישראלי צריך לשלם מחיר כלכלי של מיליארד שקל ביום, ועוד מיליון מובטלים, כדי להעלות בשנה או בשלוש שנים את תוחלת החיים של הנפגעים העיקריים מהקורונה, שממוצע הגיל שלהם הוא למעלה מ-80. אבל יתכן, בהחלט יתכן, שצריך להימנע מהעלות האדירה הזאת כדי להשקיע את המיליארדים הללו בהעלאת תוחלת החיים של רבים אחרים. מה עדיף? אנחנו יודעים בוודאות שלמעלה מ-70 אחוז מהנפטרים הם בני 70 פלוס, ורק 2% הם בני פחות מ-50".
      2.  

      3. בראיון עם העיתונאית גאולה אבן-סער בערוץ כאן 11 מאותו תאריך 08/09/2020 עם פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בביה"ח הדסה עין כרם ירושלים, על רקע גילוי 3,425 נדבקים ביממה האחרונה ועל רקע הטענה שלו כי המדינה בדרך לקטסטרופה אמר זה בין היתר "הפרופיל של החולים במצב קשה עד קריטי, יותר גילאים 40-60 מאשר גילאים 70-80 ומעלה". מבולבלים? להלן הראיון המלא…
      4.  

      5. בראיון לערוץ 12 בטלויזיה שנתן למחרת דר' מיקי הלברט, מנהל בית החולים רמב"ם חיפה במענה על שאלת המראין בנוגע לפרופיל חולי הקורונה בבית חולים זה – מתוך 11 חולי קורונה מונשמים 10 הם מתחת לגיל 60, חלק מהם בריאים לחלוטין

:קטגוריותשונות

תזמורת בתקופת הקורונה

מוצארט בסגר

אז איך ממשיכה להופיע התזמורת בזמן הקורונה?
מסתבר שתזמורת הרחוב הירושלמית מצאה פתרון מקורי לעניין.
לפניכם הביצוע למוזיקת לילה זעירה של מוצארט.

דווקא בתקופה הזו, כשכולנו בית, הרצון שלנו לנגן לכם חזק מתמיד, אז הכנו לכם את מה שהתאפשר במסגרת המגבלות. מתגעגעים ומחכים בקוצר רוח לפגוש אתכם ברחובות, במוסכים, בבניינים ובאולמות.

:קטגוריותתרבות

זרעי המוות

Seeds of Death
סרט מעניין בנושא מזון מהונדס


להלן קישורים לשני מחקרים בנושא

:קטגוריותבריאות

מה עושים בזמן הקורונה

אז מה עושים בזמן הקורונה? מסמך שהופץ ברשתות החברתיות ובו הצעה לפעילויות מגוונות בזמן הקורונה. קישורים לאוסף הרצאות, ספרים, קורסים אונליין, פעילות גופנית ותכנים נוספים אונליין.

לפתיחת המסמך ובו רשימת הקישורים לפעילויות הקלק כאן

מה עושים בזמן הקורונה

:קטגוריותבידור

כל האמת

Religion-Politics

דב הלברטל, חרדי, מרצה למשפט עברי, בעברו ראש לשכת הרב הראשי לישראל:

"כאדם דתי חרדי אני עומד לכתוב דברים חריפים, אבל איני יכול שלא לכותבם, מתוך תחושה שהגיע הזמן לשינוי רדיקלי. לצערי, איאלץ להתמקד בחסרונות ובכישלונות ולא לעסוק ביתרונות ובהישגים. כשם שהכיבוש משחית – כפי שמודים גם אלו הרואים צורך בכיבוש – כך הפוליטיקה משחיתה את הדת. החיבור בין הפוליטיקה לדת הוא מעגל חוזר של פגיעה מוסרית ושנאת אחים. הממסד הדתי משחית את מרקם המדינה והמדינה משחיתה את רקמת הדת, וחוזר חלילה. הפתרון היחיד הבא בחשבון, לטובת הדת ולטובת המדינה, הוא לאמץ את הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית, הקובע הפרדת דת ומדינה.

איני סבור שיש אדם שחייב לממן את אמונתי. אין זה מוסרי שהציבור החילוני יממן את האברכים, או את הילודה הברוכה בקרב החרדים. אין דבר מקומם יותר מתופעה של קבלת סכום נדיב מידה של החברה החילונית, ויריקה בפניה. הציבור החרדי מתקומם נגד ערכי הציבור החילוני – הציונות, היצירה, הגיוס לצבא, השוויון בין המינים ועוד. עם זאת, אין לו היסוסים כלשהם בבואו לדרוש ולקבל מימון – שיעודד התגרות נוספת. הבה נהיה כנים. אין שום הצדקה שציבור חילוני יממן את הבזים לערכיו.

הפתרון שאני מציע הוא לטובת הדת יותר מאשר לטובת המדינה. איני רוצה להשתייך לחברה כופה. איני רוצה להשתייך לחברה שיש בה המסיתים לגזענות, ואיני רוצה להשתייך לחברה דתית כפוית טובה.. כיווני מחשבה מעוותים אינם חלק מההלכה היהודית ומקורם בפרשנות מעוותת, הנובעת בעיקרה מהחיבור המאוס שבין הפוליטיקה, הממסד והדת. הקהילה היהודית בארצות הברית לא תעז לחסום רחובות ולפגוע בשוטרים בגלל פתיחת קניון בשבת. שם בוודאי לא ייצאו בעצומת רבנים הקוראת שלא למכור ולא להשכיר בתים לנוכרים.

הגיע הזמן לומר די: די למפלגות הדתיות; די לתופעה המבישה של התעסקות בתקציבים לצרכים עצמיים ובהתעלמות מהמדינה ומהעולם; די להשחתה המוסרית והאסתטית של הדת, די לכפיית חוקים על ציבור שאינו מאמין בהם.

בפרפראזה על נאומו של מרטין לותר קינג, אומר שיש לי חלום: יש לי חלום לניתוק הפוליטיקה מהדת; יש לי חלום שילד חילוני ילמד את מקורות היהדות מתוך אהבה, ולא מחשש מוצדק לתוצאות המשתקפות בחלון הראווה של הממסד הדתי; יש לי חלום להשתייך לחברה דתית חרדית מתונה ורחבת אופקים, שסיסמתה "חיה ותן לחיות".

לעתים נדמה, שתודעתה של החברה הדתית החרדית מתעצבת מתוך תחושה של נרדפות. נראה כי תחושה זאת מעניקה לה את הגדרתה ואת זכות קיומה, כאילו בראש סדר היום של הנשיא ברק אובמה או של בית המשפט העליון עומדת השאלה כיצד למגר את היהדות הדתית. מה הפלא שעם תודעה חברתית זאת פורחות אנטישמיות ושנאת יהודים?? מה היינו אנחנו חושבים על כת דתית מתנשאת, מרוכזת בעצמה, שרואה בעצמה אור לאחרים אך זורעת מחלוקת ובידול?

יש לאפשר לכל אחד, יהודי או גוי, לחיות לפי אמונתו מתוך שוויון אזרחי ומתוך הכרה אמיתית בזכויות האנושיות הנתונות לכל בני האדם שנבראו בצלם אלוקים. דבר אחד ברור, אין אופציה גרועה יותר מהחיבור בין דת לפוליטיקה".

:קטגוריותאקטואליה
%d בלוגרים אהבו את זה: